קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, חבריי השרים וחברי הכנסת, חברי הטוב יוסי דגן, ראש המועצה האזורית שומרון, אנשי חומש כולם, שמכבדים אותנו כאן, אלה מהם שמכבדים אותנו כאן, משפחת דימנטמן היקרה מפז, אשרינו. אשרינו שזכינו לרגע הזה. אשרי כל אחד ואחד מאיתנו, שיזכה להצביע היום במליאת הכנסת על התשובה הגדולה הזו.
זה יום של תשובה גדולה. יום של תשובה מחטא ההתנתקות, מהפשע הזה כלפי הארץ שלנו וכלפי העם שלנו. הרגע הזה הוא רגע מכונן בתולדות מדינת ישראל. הוא הרגע שבו מדינת ישראל הופכת את הגלגל לאחור. זאת הפעם הראשונה שאנחנו לא רק מפסיקים את הנסיגות, אנחנו חוזרים למקום שממנו יצאנו, ואנחנו מוכיחים את העיקרון הבסיסי שלמענו הוקמה תנועת חומש תחילה, העיקרון שאומר: אם אתה מאמין שיכולים לקלקל – תאמין שיכולים לתקן. זה היה העיקרון שעליו דיברנו בישיבה הראשונה, כשישבנו והגינו את רעיון חומש תחילה – בועז העצני, ידידי הטוב – זה היה הרעיון שהוביל אותנו. אמרנו: אם אתה מאמין שיכולים לקלקל – תאמין שיכולים לתקן, והחלטנו לקחת את חומש כנקודת התיקון.
אני רק לא ידעתי דבר אחד; לא ידעתי שכשאני מחליטה איתכם על הרעיון הזה של חומש תחילה, אז שבועיים אחר כך אני אקבל טלפון מהבנות שלי: אימא, אנחנו מדליקות נרות, מדליקות נרות – בחומש או בשא-נור, לא זוכרת איפה זה היה. אבל מאותו רגע התחילה התנועה לשוב, תנועת התשובה. ולתנועה הזו, שבהתחלה הייתה תנועה של בודדים, הצטרפו המונים. כבר ביום העצמאות שלאחר מכן הייתה צעדה המונית לחומש. לא אשכח, בועז, את אביך ז"ל ואימך ז"ל הולכים – בקושי, כבר היו קשישים באים בימים, אבל הולכים את כל הדרך עד חומש. וכשראיתי אותם הולכים כך, ידעתי כבר אז שאנחנו ננצח.
משפחת דימנטמן היקרה, אתם שילמתם את המחיר הקשה מכול, אבל אתם, בקורבן שלכם, במסירות שלכם, באהבה שלכם את הארץ הזאת, הייתם השותפים הפעילים לסיבוב הזה של הגלגל לאחור, או יותר נכון קדימה. בזכותכם עם שלם מתעורר; תנועה המונית של אנשים שהגיעו לחומש פעם אחר פעם אחר פעם, בגשם ובקור. לא עוד בחורי ישיבת חומש לבדם – שזה המקום להצדיע להם, איך שהם התרפקו במשך שנים על הסלעים, על האדמה הטרשית, על הכלום שיש בחומש, ואמרו: זאת הארץ שלנו, לא נעזוב אותה; לא נעזוב אותה גם כשאנחנו נרדפים פעמיים: גם על ידי ערבים וגם על ידי כוחות הביטחון שלנו; לא נעזוב, גם כשאנחנו מוכפשים ונרדפים, וגם כשאין במה להיאחז אנחנו ניאחז. אבל ההמונים שעלו לחומש עם ילדים, עם עגלות, בגשם השוטף – כשראיתי אותם, ידעתי שאנחנו ננצח.
היום הזה הוא יום גדול מאוד למדינת ישראל. זה לא רק שאנחנו חוזרים לחומש; זה לא רק שאנחנו חוזרים לצפון השומרון. בעזרת השם, כמו שאמר ידידי חבר הכנסת יולי אדלשטיין – לא רק שנקים מחדש את היישובים. אנחנו משנים את התנועה. התנועה מעכשיו היא תנועה קדימה ולא עוד תנועה אחורה. אשרינו שזכינו לרגע הזה. ערב טוב לכולם.
440 מילים של אורית מלכה סטרוק. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.