קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
האמת היא שכן. אדוני היושב-ראש, חבריי השרים, חבריי חברי הכנסת, קודם כול אני רוצה לפתוח כאן בדברי תודה לחברי חבר הכנסת יולי אדלשטיין, יושב-ראש ועדת החוץ והביטחון, לא רק על כך שהוא אחד משני יוזמי החוק בקדנציה הזאת, אלא על כך שהוא קידם את זה כיושב-ראש הוועדה במהירות האפשרית ומביא את החוק כאן לאישור הסופי. אני חייב להגיד שבשבילי יש כאן שורה שלמה של מעגלים שנסגרים בערב הזה. המעגל האחד, הישיר ביותר, קשור בכך שהייתי יחד עם השרה – אז חברת כנסת – אורית סטרוק, היינו שני חברי הכנסת הראשונים שהגישו את הצעת החוק הזאת לפני כמה קדנציות, ונדמה לי שזה היה ב-2014, אם אני זוכר נכון.
נדמה לי שיושב-ראש הכנסת היה אז חבר הכנסת יולי יואל אדלשטיין, ולכן הוא לא יכול היה להגיש הצעת חוק. אנחנו הגשנו אותה לו.
אתה קיבלת אותה אז מידינו במעמד חגיגי שהיה בלשכת יושב-ראש הכנסת, לפי מה שאני זוכר. ראש הממשלה אז היה בנימין נתניהו, ובמשך שנים רבות הוא לא אפשר לקדם אותה, ולא אפשר להעביר אותה.
אכן, ניסיתי כמה פעמים, רוב הזמן כבר לא הייתי חבר כנסת, אז לא יכולתי להגיש אותה, אבל כחבר ועדת שרים לחקיקה ניסיתי לתמוך בה כשחברי כנסת אחרים הביאו את זה, ותמיד נתניהו היה זה שחסם. אבל ברוך השם, בשעה טובה, כרגע החוק מגיע לאישורו. אז זה המעגל הראשון.
המעגל השני קצת ארוך יותר, והוא למעשה מאז שנת 2006. מהרגע הראשון שנכנסתי לכנסת לקחתי על עצמי – אז יחד עם חבר הכנסת אורי אריאל – את הובלת השדולה למען מפוני גוש קטיף. העברנו לא מעט חוקים כאן בכנסת לטובת המפונים. אבל החוק הכי חשוב, עם כל החשיבות של אותם חוקים, שנדמה לי שעלותם הכוללת הייתה יותר ממיליארד שקל – אמרו בזמנו שזו החקיקה הפרטית הכי גדולה בהיקפים התקציביים שלה – עדיין החוק הכי חשוב עובר היום, כי הוא מתקן, ולו במקצת, את העוול הגדול מאוד של תוכנית ההתנתקות. ולכן גם בכובע הזה יש בשבילי היום סגירת מעגל מאוד מאוד מרגשת.
ויש סגירת מעגל שלישית. יושב – ישב, נדמה לי שהוא כרגע יצא – אה, יושב עדיין ביציע המכובדים יושב-ראש המועצה האזורית שומרון יוסי דגן. אני ויוסי הכרנו במשאל ההתנתקות, כשאז הוא היה אחד מהפעילים המרכזיים במטה נגד ההתנתקות, ואני ריכזתי את מטה דוברי הרוסית נגד, ושם הכרנו לראשונה. גם כאן זה לקח זמן אומנם, מאז המשאל ועד להתנתקות בואכה ההחלטה הזאת היום, אבל בסוף זה קורה בסגירת המעגל המרגשת הזאת, והתיקון החלקי של אחת מהטעויות ההיסטוריות הגדולות ביותר בעיניי של מדינת ישראל, של תוכנית ההתנתקות.
ועכשיו בכל זאת כמה הערות בעקבות הדיון שהיה כאן וכמה הדברים שהושמעו. חבר הכנסת גלעד קריב, אני רוצה לפנות אליך בעקבות הדברים שאמרת כאן. צר לי שעדיין לא הבנת, זה שאנחנו לא ביביסטים זה לא אומר שאנחנו המרנו את הערכים שלנו כימין אמיתי ליברלי. תצטרך להשלים עם זה.
ולכן בנושאים האלה אנחנו נחשוב שונה ממך, נצביע שונה ממך, לא נתיישר לפי העמדה שלך, כי אפשר להיות ימין אמיתי ועדיין לא ביביסטי. ואנחנו מוכיחים את זה פה יום-יום גם בהצבעות שלנו, גם בחוקים שאנחנו מקדמים וגם במעשים שלנו, ותצטרך להתרגל למציאות הזאת.
שני דברים נוספים – אנחנו עוד מעט נגיע להצבעה; אני אמרתי אותם לקראת קריאה ראשונה, ולצערי צדקתי, וחוששני שהתמונה הזאת הולכת לחזור על עצמה גם בהצבעה בקריאה שנייה ושלישית. שני דברים: האחד, ראש הממשלה דהיום טען לא מזמן שבתקופת ההתנתקות הוא היה ראש האופוזיציה שניהל אופוזיציה בצורה אחראית. הוא כנראה שכח שהוא היה שר האוצר עד לשבוע שלפני ביצוע ההתנתקות, ורק אז התפטר מהממשלה; או שהוא היה בו זמנית שר האוצר וראש האופוזיציה, אולי גם זה אפשרי מבחינתו. אבל אני כרגע אפילו לא מדבר על שכתוב העבר. לפעמים אולי בן אדם בגילו שוכח, קורה. אבל אם ככה הוא תופס את ההיסטוריה, הדבר הראשון שהייתי מצפה ממנו זה להיות כאן ולהצביע. לא ראיתי אותו כאן בקריאה טרומית, לא ראיתי אותו כאן בקריאה ראשונה, ולפי איך שנראה לוח הנוכחות בכנסת, נראה לי שאני לא אראה אותו כאן גם בהצבעה הסופית על החוק בקריאה שנייה ושלישית. אז יו"ר אופוזיציה מדומה מתקופת ההתנתקות, כנראה לא בוער לו להצביע בעד החוק הזה.
והערה אחרונה, השרה אורית סטרוק, ובזה אני אסיים, אדוני היושב-ראש.
אל חשש, חבר הכנסת גדעון סער. יש מצבים שבהם אני יכול להיות רגוע, נראה לי שזה המצב. אני יכול להסתכן.
אבל, חברת הכנסת והשרה אורית סטרוק, יש דבר אחד שהוא כואב לי, ואני פונה אלייך. בממשלה הזאת יש ארבעה שרים של עוצמה יהודית והציונות הדתית שהם חברי כנסת ובעלי זכות הצבעה. אתם שישה שרים, מתוכם שניים נורבגים – ארבעה בעלי זכות הצבעה. נדמה לי שהיית היחידה מארבעתם שהצביעה כאן בקריאה הראשונה, ואת נדמה לי הולכת להיות היחידה כאן שתצביע בקריאה שנייה ושלישית. אם למפלגות האלה כמו הציונות הדתית ועוצמה יהודית, על החוק הזה, לשרים שלהן – –
– – כולל איתמר בן גביר בעצמו, לא דחוף לשבת פה בלילה ולהצביע באופן אישי, לא יודע מה קרה לכם. נדמה לי שטיפה התבלבלתם. לא הכול זה הפיתות והמקלחות, יש גם ההתיישבות. תודה רבה.
786 מילים של זאב אלקין. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.