קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אתה כבר סיכמת אבל אני בכל זאת אומר. ביציע הכבוד כעת מכבדים אותנו בנוכחותם מי שהיו שם איתי בבית בחומש ברגעים האחרונים, הבית האחרון, סבתא ציפי וסבא משה, הוריו של שולי בעלי האהוב, השם ייקום דמו, לצידם ילדיי האהובים אהוביה יאיר ושרה, שהיו אז רק בני שנתיים ושלוש. ברשות משפחת דימנטמן, ראש המועצה האזורית שומרון יוסי דגן ורעייתו אוריה, חברתי היקרה, ממגורשי שא-נור ומדורשי השיבה והתיקון, גיבורי ישיבת חומש הקדושים – מנהל הישיבה שמואל ונדי, בני גל, בועז העצני, מפעילי חומש הבולטים, ובני הוא גם ממגורשי תושבי שא-נור וחומש לשעבר ולעתיד – משפחות יקרות, זה היום עשה ה' נגילה ונשמחה בו.
ברגע הזה קשה לי לתרגם את התחושות למילים. זהו יום של שמחה אין-סופית על התיקון ההיסטורי שעשינו כאן בכנסת אחרי 18 שנים של גירוש, הרס ורדיפת כל מי שרק ביקש לחזור לשטח היישובים שפונו ולתקן את העוול. היום מצהירה כנסת ישראל ברוב מובהק כי הגירוש והחוק שהיוו אות קלון לעם ישראל ורמסו ברגל גסה אלפי אזרחים חלוצים הינם נחלת העבר.
אני מודה לבורא עולם על הזכות להיות שותפה לתהליך התיקון הזה, אך למרות ההתרגשות והשמחה אסור לנו לנוח על זרי הדפנה ולהינשא על גלי האופוריה. דווקא כעת, כשיש אפשרות לתקן עוולות ולהוביל מהלכים משמעותיים, עלינו לזכור את היעדים והאתגרים הבאים שעומדים לפתחנו. החוק הגזעני והמפלה שאסר על כניסת יהודים ליישובי צפון השומרון אכן יוסר היום בעזרת השם, אך עלינו לוודא שהדבר לא יסתכם בזה. המשימה שלנו כעת היא לדאוג ולוודא שארבעת היישובים שפונו בגירוש יוקמו מחדש כבר בטווח הזמן הקרוב. גם לשאר המרחבים העצומים של צפון השומרון נדרשת תוכנית התיישבות ממשלתית שתיצור רצפי התיישבות אסטרטגיים ותבטיח את השליטה היהודית בחבל הארץ הזה. הגענו היום לנקודת ציון היסטורית ואל לנו להרפות.
המשימה הנוספת שלנו היא השיבה ליישובי גוש קטיף והקמתם מחדש. נתקלתי לא אחת באמירות מצד אנשים שגרסו כי עלינו להחזיר את ההתיישבות לצפון השומרון, אך בחבל קטיף אין לנו עניין, שיישאר לערבים, זה רק עושה לנו כאב ראש מיותר, זה לא ריאלי. אני אומרת כאן היום בקול צלול: החזון שלנו הוא ביטול מוחלט של חוק ההתנתקות והחזרת ההתיישבות לכלל היישובים שפונו והוחרבו – ארבעת יישובי צפון השומרון ו-22 יישובי חבל קטיף. זהו חלק בלתי נפרד מארץ ישראל, ארץ מולדתנו, ויש לנו הזכות והחובה להתיישב שם. במקום שאנו לא משכילים להבין ולהכיר בחשיבות ובמשמעות של אחיזתנו באדמת המולדת מתייצבים להם אויבינו המרים ומגדירים לנו בכל פעם מחדש את החיבור העמוק שלנו לארץ ישראל. חבלי הארץ שהופקרו בצפון השומרון וגוש קטיף הפכו למעצמות טרור. על חורבות נצרים הקימו בסיסי חמאס שמהם נורות מאות רקטות לעבר ישראל, ובחורשות המלבלבות של כדים מתאמנים מחבלי טרור. אם רק היו מציינים על כל רקטה שנורתה לעבר שדרות או תל אביב מהיכן היא שוגרה, החלקים הספקניים בעם ישראל היו מבינים מזמן את האיוולת שבגירוש: אזעקה, ירי טילים מנצרים לשדרות; אזעקה, ירי טילים מדוגית לאשקלון; אזעקה, ירי טילים מכפר דרום לתל אביב; מחבל שיצא מהכפר יעבד בצפון השומרון למסע רצח בבני ברק; מחבלים שיצאו מהכפר רומאנה בצפון השומרון לבצע טבח סכינים וגרזינים באלעד; מחבל שיצא מג'נין שבצפון השומרון למסע רצח בתל אביב. אם פיגועי הטרור היו מדווחים כך, הייתה נחסכת מאיתנו הסברה לציבור, ומה שאנו מבינים היטב היה ברור ונהיר לכל אזרח במדינת ישראל.
במהלך השנים הקול הקורא שליווה את הבקשה שלנו לשוב לחומש היה קולו של שולי, שנשמע בכל פעם שמישהו שהתגעגע התקשר רק כדי לשמוע אותו אומר בקול מלא חדווה: שלום, הגעתם לטלפון של שולי מחומש, אני לא יכול לענות כרגע, תשאירו הודעה ואשתדל לחזור בהקדם. שולי לא חזר, אבל אנו זוכים לחזור ולתקן כשהאור של שולי, איליה, דני, בוריס, עידודי ויהודה, ה' ייקום דמם, מתווה ומאיר לאלו המוסרים מדי יום את נפשם כדי ליישב את אדמת חומש. לנגד עיניי ניצבים קדושי חומש, גיבורים צדיקים אלו שותפים בצערו של עם ישראל, אינם מוכנים לשקוט, לא נותנים לנפשם מנוח ודורשים שם למעלה: ושבו בנים לגבולם.
ברית הדמים שכרתנו עם חומש דרך הבריתות של כל בניי, ובראשם אהוביה יאיר, בני בכורי, שזכינו להכניסו בבריתו של אברהם אבינו בחומש הבנויה, היא ברית שאין שום מציאות בעולם שיכולה לקעקע או לנתק אותה.
כשגורשנו מביתנו הבטחנו לבורא עולם ולעצמנו, שאף על פי שנגזר עלינו כך, לא נשקוט ולא ננוח עד שנזכה לראות בבניין חומש מחדש. וכעת, ביתי הזמני, שבשבי שומרון צופה על ביתי הקבוע שבחומש, ומצפה לשוב.
בימים אלו אנו עדים לשיח על קרע בעם, ודרישה לפשרה וריכוך. אותנו קרעו מביתנו ומאדמתנו בנחישות ובאכזריות, כשרבים מאיתנו שילמו על כך בשלומם, בבריאותם ואף בחייהם. אבל את הרוח שלנו אף אחד לא יצליח – אין מי שיצליח – לשבור. בעזרת השם, נחזור ליישב את צפון השומרון; נשוב ליישובי גוש קטיף, ובעזרת השם נזכה לגאול את אדמת הארץ הזאת, הקדושה והיקרה לנו כל כך, היא נחלת אבותינו.
תודה לשותף לדרך, חבר הכנסת יולי אדלשטיין, יושב-ראש ועדת החוץ והביטחון, לחברתי השרה אורית סטרוק, שבמסירות נפש עילאית ובהתמדה יזמה והובילה את התיקון של הפשע הזה. תודה לחברים מהאופוזיציה ומהקואליציה שתמכו וליוו לאורך כל השנים, בדרישה לשוב ולתקן את פשע הגירוש. בעזרת השם נעשה ונצליח. תודה.
794 מילים של לימור סון הר מלך. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.