הודעת הממשלה על העברת סמכויות משר לשר

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני דווקא רוצה לדבר על רצון שר החינוך החדש לביטול רפורמות. ראשית, אני אתחיל מזה שהיום - - -

אה, אוקיי. אני מתכוון לשר קיש, שלפחות ראיתי היום שהוא מתעמת עם שרת החינוך לשעבר, ובאמת צר לי. כשר חינוך אתה בעצם הפנים של החינוך, אז תחשבו מה התלמידים והילדים שלנו רואים. יש תפקידים שאמורים לשמש דוגמה, קל וחומר בית המחוקקים הזה, שכל אחד מאיתנו באמת צריך לנהוג בתבונה ובלשון מכבדת על מנת שנמלא את שליחותנו בהתאם, וגם נהיה המראה לדורות הבאים ולא נביך את עצמנו ולא נעביר מפה מסרים שזה בסדר להתנהג כך. כי מי שמתנהג כך, אדוני, אז הוא יכול להתנהג כך בחברה, ואנחנו יודעים לאן זה עלול להוביל.

אני, כאימא לילדה שהיא אומנם בי"ב, אז היא פחות תחווה את זה, אבל גם סבתא לנכדים, כל המהפכות במשרד החינוך מטרידות אותי, משום שאנחנו אחרי מערכות בחירות, וכל פעם התחלף שר חינוך, וכל שר חינוך מגיע עם האג'נדה שלו, ומה שאנחנו מקבלים בסוף זה איזשהו תוצר של מורים שנשחקים וכפופים לכל מיני רפורמות. ואם אני מסתכלת על הרפורמה של השרה לשעבר – הם עבדו ולמדו והכינו תכנים וכדומה, הכינו כבר תלמידים, ועכשיו באים ואומרים להם: בשנה הבאה זה לא יקרה. ואני מניחה שזה לפחות יתחיל בשנה הבאה. ולכן, אני חושבת שמשרד החינוך – אולי צריכה להתקבל איזושהי החלטה שכשמתקבלות איזשהן רפורמות והסכמות, צריך לתת איזשהו טווח – אני אקרא לזה צינון – אבל אי-אפשר להמשיך ולבלבל. וזה לא רק את המורים, יש פה גם תלמידים, ובסופו של יום מסתמן שהתלמידים שלנו, הילדים, הדורות, שלנו הופכים להיות שפני ניסיון על חשבון האג'נדה של אותו שר חינוך, ואני חושבת שזה לא נכון לעשות את זה.

אני הייתי מאוד מאוד מציעה גם לשר, לשרים, לשרי החינוך, אולי להיכנס, ללמוד, להכיר, לעשות קצת סקר בשטח, עם המורים, עם התלמידים, ואז לקבל את ההחלטות הנכונות. תודה רבה, אדוני.