הודעת הממשלה על העברת סמכויות משר לשר

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

בוקר טוב. אני רוצה לדבר קצת על מזון, או יותר נכון על בזבוז מזון. נכון לשנת 2021, היקף אובדן המזון בישראל עומד על שווי של 21 מיליארד. כן, אתה שומע טוב, כל שנה נזרק מזון בשווי של 21 מיליארד שקלים. מתוכו ניתן להציל 50%. זו לא בעיה ייחודית רק למדינת ישראל. הרבה ממדינות העולם סובלות מאותו ליקוי נורא ובלתי נתפס. אבל ישראל נוקטת את מספר הכלים המועט ביותר למיגור התופעה ומוצבת במקום האחרון – כבוד גדול באמת.

בואו נדבר עכשיו על היתרונות הברורים. בהיבט הסביבתי אנחנו מדברים על זה שצמצום אובדן מזון יאפשר ניצול מיטבי של משאבי הטבע הקיימים, צמצום פליטות מזהמים וגזי חממה, פחות אשפה שצריך לטמון. בהיבט הכלכלי הצלת מזון מהווה חלופה לייצור מזון מיותר, ולמעשה תחסוך למשק 5 מיליארד בשנה. זאת אומרת, אנחנו גם זורקים ב-21 מיליארד, אבל אנחנו יכולים לחסוך עוד 5. הצלת המזון הולכת למי שזקוק לה – ביטחון תזונתי. אם נציל 20% מהמזון בעלות של 1.1 מיליארד שקלים, זה יסגור את כל הפער של חוסר הביטחון התזונתי בישראל – הכול. זאת אומרת, במקום להשקיע מיליארד שקל, נניח, בכרטיסי מזון, אם נשקיע את זה בהצלת מזון, אנחנו סוגרים את כל הפער של האי-ביטחון התזונתי. אובדן המזון עולה למשק 3.6 מיליארד שקלים וגורם גם לעלייה של 11% ביוקר המחיה. אם צמצום אובדן והצלת מזון אינם חלק מהפתרון של יוקר המחיה, אז מה כן? בתחום הבריאות הצלת המזון תחסוך גם מיליארדים למשרד הבריאות, כי המשרד מעריך שהנזקים ממחלות שמקורן בתזונה לקויה מסתכמים ב-20 מיליארד.

אפשר לראות בהצלת מזון סוג של סטרטאפ. כל שקל שתשקיע המדינה בהצלת מזון יהפוך למעשה ל-4 שקלים. הכסף נמצא על הרצפה, ואין מי שירים אותו. במציאות שבה העולם מתמודד עם משבר אקלים, מלחמות, מגפות, שמערערים את כל מה שידענו על עתודות וביטחון מזון, הגיע הזמן לשינוי יסודי בסדרי עדיפויות בישראל ולהצבת הצלת עודפי המזון בראש סדר העדיפויות החברתי, הלאומי. גם נרוויח כספית, גם בריאותית, וגם נשמור על איכות הסביבה. לא ייתכן שמיזם כזה, פרויקט כזה, חובה כזאת, יזכה להתעלמות. אני מזמינה את חברי הקואליציה והאופוזיציה לחבור, ובשיתוף פעולה להפוך את נושא הצלת המזון לפרויקט לאומי.

כן, אנחנו עוד נדבר על זה. תודה.