הודעת הממשלה על העברת סמכויות משר לשר

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, כשעלה לכאן לפני מספר דקות השר המקשר בין הממשלה לכנסת יואב קיש באמת שאלתי אותו מה הטעם להעביר את הסמכויות לעניין שלושת החוקים שנוגעים לניצולי השואה ולנרדפי הנאצים מהמשרד לשוויון חברתי למשרד ראש הממשלה ולאחריות ראש הממשלה, שבוודאי יש לו את האחריות ואת כובד המשימות הגדולים ביותר. ובאמת זה אפילו היה מוזר, בכלל מדוע לבקש טעם, כי איך אפשר למצוא היגיון בתוך אותה מלאכה של גזירת תיקים והעברת סמכויות בתוך הכאוס החדש הזה שנוצר.

אבל אני הייתי רוצה להאיר זווית, אני חושב שחשובה, בכל השבץ-נא הכללי הזה. דובר לא מעט, אדוני היושב ראש, על העובדה שבממשלה החדשה יש מיעוט של שרות באופן יחסי – בוודאי שבאופן יחסי לממשלה הקודמת, אבל אני חושב שגם באופן אבסולוטי, ודאי באופן השוואתי גם למדינות מתוקנות אחרות בעולם. אבל זה לא רק שיש מעט שרות באופן יחסי; כשאתה בודק את תוכן התפקידים זה מאוד מטריד. לגברים דרך כלל יש תיקים אמיתיים – תיק הביטחון, תיק החינוך, תיק הבריאות, תיק הפנים. איזה תיקים יש לנשים המעטות שחברות בממשלה? למעשה, רק לשתיים מהן, לשרה להגנת הסביבה ולשרת התחבורה, יש משרדים אמיתיים באחריותן. השאר קיבלו: מאי גולן – שרה בלי תיק; אורית סטרוק – שרה למשימות לאומיות, משרד שהוא המצאה חדשה, שם חדש, המצאה חדשה; גלית דיסטל – משרד ההסברה, גם משרד שהוקם לפני מספר דקות, וספק רב, בלשון המעטה, שיש בו צורך; גם השרה גילה גמליאל, שהייתה בעבר שרה למשרדים אמיתיים, כמו המשרד להגנת הסביבה או המשרד לשוויון חברתי - -

- - הועברה למשרד המודיעין. והדבר הזה, אדוני היושב-ראש, הוא מצער, משום שהוא גם משקף גישה כאילו נשים לא יכולות לעמוד בראש משרדים אמיתיים.