קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, ראשית אינני יודע אם הדברים הוזכרו, אני מניח שכן, אבל גם אני מבקש הערב הזה או הבוקר הזה לשלוח חיבוק ודברי חיזוק למשפחתו של אברה מנגיסטו, ויחד עם בני המשפחה הזאת – גם לבני משפחתו של הישאם א-סיד ושל חללי צה"ל, בני משפחת גולדין – גם על זה צרי לקרוא קריאות ביניים? חבל.
זה מה שנאמר – ולמשפחות אורון וגולדין. תראה, אדוני היושב-ראש, אנחנו מדברים לא מעט בשבועות האחרונים, בחודשים האחרונים, על מה קרה לנתניהו ומה ההבדלים בין נתניהו של לפני 10 שנים ו-20 שנה לנתניהו של היום. אבל בדבר אחד נתניהו נשאר נתניהו, ואני לא מתכוון לנהנתנות האישית ולשחיתות אלא לאדישות היסודית של האיש הזה לציבור האזרחים הוותיקים של מדינת ישראל. כאשר נתניהו היה שר האוצר וביצע את המהלכים סביב קצבאות הביטוח הלאומי, הוא סירב, למרות כל הפניות וכל המחאה הציבורית, להבחין בין הפגיעה בקצבאות של אלו שיכולים להשתלב בשוק העבודה לבין קצבת האזרחים הוותיקים או קצבת בעלי המוגבלויות, בעלי הנכות, שבאמת - - -
עם המוגבלויות – אבל זה נקרא קצבת נכות. זה הביטוי, נכון? מקבלי קצבאות הנכות. הוא סירב להפנים את העובדה שאין מה לגעת בקצבאות שלהם מכיוון שהם אינם יכולים להשתלב בשוק העבודה, בדגש על האזרחים הוותיקים. והאדישות היסודית של נתניהו לציבור האזרחים הוותיקים באה לידי ביטוי גם בממשלה השישית שלו. אלפי סעיפים בהסכמים הקואליציוניים, ההסכמים הקואליציוניים המפורטים ביותר בתולדות מדינת ישראל, ואין בהם סעיף אחד שנוגע להטבת מצבם של האזרחים הוותיקים.
לזה צריך לצרף את הקריעה לגזרים של המשרד לשוויון חברתי, העניין שבו אנחנו עוסקים בשעה הזו, וגם כאשר צפינו כולנו באותה מסיבת תעמולה – שבה הוא ושר האוצר הציגו את הפייק-תוכנית שלהם להטבה עם אזרחי ישראל הוותיקים – לא שמענו שם שום בשורה בעבור האזרחים הוותיקים. ולמעלה ממיליון אזרחים ותיקים במדינת ישראל עומדים משתאים לנוכח האדישות הזאת למצבם.
נתניהו אכן לא משלם במסעדות, בדיוק כמו האזרחים הוותיקים - -
- - שלא יכולים להרשות לעצמם לשבת במסעדה, אבל כמובן לא מאותה הסיבה.
316 מילים של גלעד קריב. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.