קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת - -
- - בוקר טוב לכולם. השעה 4:00, לדעתי זה זמן מצוין לדבר קצת על השירות הציבורי, אולי בזה אנחנו נגיע לאיזשהו קונסנזוס ולשאלה איך מתקדמים משם.
בסוף השירות הציבורי במדינת ישראל הוא השלד שמחזיק את כלל המדינה. זה יכול להיות בצבא, יכול להיות במשטרה, במשרדי הממשלה – משרד החינוך, משרד הבריאות, משרד המשפטים – זה השלד שמחזיק את מדינת ישראל, אותו Civil Servant, שאנחנו רגילים לשבח אותו. אבל בתקופה האחרונה זה לא כך. בכל פעם שיש איזשהו נושא, איזשהו עניין שבו מישהו מאותם עובדי ציבור נאמנים – שאנחנו ממנים אותם, אנחנו מקדמים אותם, אנחנו שולחים אותם – עושה משהו שלא מתאים למישהו, הוא הופך להיות סוג של מטרה. זה יכול להיות ראש שירות הביטחון הכללי, אם הוא אומר משהו שלא נראה למישהו לגבי מה שקורה בהר הבית, אפרופו מגנומטרים – אני מזכיר לכולם מי אותם אנשים שדיברו בו סרה. זה יכול להיות רמטכ"ל, שאומרים שהוא לא אמיץ מספיק, או רק לפני כמה ימים הרמטכ"ל היוצא, רב-אלוף אביב כוכבי, שאמר את דעתו ומה שמייד אמרו, שהוא כבר מתכונן לפוליטיקה. זה יכול להיות יועץ משפטי במשרד כזה או במשרד אחר, ורחמנא ליצלן, יועצת משפטית לממשלה ויועץ משפטי לפניה, שעשה את הגרוע מכול – הוא מילא את חובתו והחליט להעמיד לדין ראש ממשלה מכהן. הוא עשה את הגרוע מכול, כי בהקשר הזה, מבחינת אותם אנשים הדבר הזה שבר משהו שהם תמיד חשבו שאסור שיישבר, איך אפשר להעמיד לדין ראש ממשלה מכהן. אז קודם כול, כבר היו דברים כאלה. היה כבר ראש ממשלה מכהן שבמהלך כהונתו הוגש כנגדו כתב אישום והוא התפטר, אבל לא זה האחרון שנמצא כאן. הוא גורר מדינה שלמה, את כולה יחד איתו, למחוזות שאנחנו אפילו לא מבינים שאנחנו מגיעים אליהם.
ואז בהמשך הדרך גם מציעים רפורמה משפטית, ואת הרפורמה המשפטית אנחנו מציעים על מנת לסכל את העניין הזה. וזה האירוע. וזה האירוע, שמתישהו – זה ייקח קצת זמן – יחקרו אותו אנשים, עוד הרבה שנים, אחורה, ויראו מה קרה פה במדינת ישראל והיכן היו כל האנשים שהיו אמורים להיות עמוד השדרה, עמוד האש של המחנה, מיהם אלה - -
- - שהיו צריכים להוות סמל ודוגמה למדינת ישראל, ואיפה הם, והאם ביום ההוא הם אמרו את מילתם או שתקו, או היו, כמו שאמר יריב לוין בהקשר אחר, עציצים באותה ויטרינה של ראש הממשלה. תודה רבה.
372 מילים של יואב סגלוביץ'. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.