קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
מאי, בהצלחה, אהובה. אדוני יושב-ראש הכנסת, אני רוצה לדבר על משהו שלא קשור לחקיקה. יהיה לי הרבה מה להגיד על זה אחר כך. נולדתי וגדלתי בבאר שבע, והיא עמוק בתוך ליבי, והאופי הייחודי של העיר הזאת זורם בעורקיי. ולכן בתוך כל ההסכמים הקואליציוניים בין הליכוד לעוצמה יהודית ראיתי פתאום איזושהי נקודה של אור בתוך ים של חושך, וזו ההתייחסות להפיכת באר-שבע לעיר מטרופולין. לא סתם נקראת באר שבע בירת הנגב, היא העיר הגדולה ביותר בדרום, מספקת מקומות תעסוקה לכל תושבי האזור, מושכת אליה סטודנטים מכל הארץ ומובילה את ההייטק הישראלי.
ברשותכם, חבריי בקואליציה, אתן לכם טיפ קטן. הצעד הראשון בדרך להשגת המטרה הזאת להפוך אותה באמת לעיר מטרופולין הוא החזרת הטבות המס לתושבי העיר. באר שבע סובלת כבר כמה שנים מהגירה שלילית. אנשים עובדים בבאר שבע אבל גרים ביישובים הסמוכים. סטודנטים באים ללמוד אצלנו כמה שנים אך בתום הלימודים חוזרים בחזרה לצפון או למרכז. רופאים, מרצים ובעלי מקצוע נוספים מעדיפים לנסוע בכל יום נסיעה ארוכה ולא לגור בעיר. אגב, השנה היחידה שבה הייתה הגירה חיובית הייתה בשנת 2000, שבה קיבלו תושבי באר שבע הטבות מס. בשנת 2019 פרסמה הלמ"ס את נתוני ההגירה השלילית מבאר שבע, כ-670 אנשים עברו למיתר, 360 – לנתיבות, 760 – לאופקים, 240 – לדימונה, ו-109 – לירוחם. מה המשותף לכולם? כולם מקבלים הטבות מס. כיצד זה ייתכן שאנשים עוברים לגור בסביבת העיר באר שבע, ממשיכים לצרוך שירותים בעיר, אך העול הכלכלי נופל רק על תושבי העיר? אז למעשה במרחק נסיעה של קילומטרים בודדים אתה יכול למצוא מקום עבודה, לצרוך שירותי רווחה ובריאות, ליהנות ממקומות בילוי, ויחד עם זאת לשלם פחות מס.
בשנת 2000 אושרו חוקי הנגב המקוריים, שבמסגרתם הוענקה לתושבי באר שבע הטבת מס בסך של 12%, שנכון להיום שווייה הוא כ-850 מיליון שקלים. אנשים החלו להגיע לעיר ואלו שגרו בה וחשבו לעזוב שקלו זאת שנית. נתנו להם סיבה להישאר. כמה חודשים לאחר מכן ההטבה צומצמה ל-8%, ושנה לאחר מכן היא בוטלה לחלוטין, בעוד היישובים בסביבה ממשיכים ליהנות ממנה. ולמי שלא הבין, הנגב הוא העתיד של המדינה אך ללא מטרופולין חזק ויציב הנגב כולו לא יוכל להתרומם ולצמוח במדינה. לכן אני פונה לכל העוסקים במלאכה: החזירו את הטבות המס גם לתושבי באר שבע. תנו לאנשים סיבה עוד יותר טובה להישאר בעיר הנפלאה הזו.
357 מילים של יסמין פרידמן. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.