הודעת הממשלה על צירוף שרה לממשלה

שלום, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה - -

אדוני היושב-ראש, חברות וחברי כנסת נכבדים, כבוד השרה, תחייכו, תירגעו. הכול בסדר.

עוד מעט משביעים אותך להיות שרה, זה רגע חגיגי.

נכון. אני משער שזאת זכות גדולה מאוד.

אדוני היושב-ראש, חברות וחברי כנסת נכבדים, אדוני השר, גברתי השרה עוד מעט, אני רוצה לדבר ברשותכם על שני סוגים – טלי, את עורכת דין, ואני הייתי מורה לאזרחות – שני סוגים של דמוקרטיות.

לא, לא. אמרתי את זה בשיא הרצינות.

אמרתי. אמרתי את זה - - -

טלי. אני רוצה לדבר על שני דברים, אדוני היושב-ראש, ובאמת אני מבקש שתקשיבו. יש שני מודלים של דמוקרטיה. יש דמוקרטיה פורמלית ויש דמוקרטיה מהותית. בדמוקרטיה פורמלית, אדוני היושב-ראש, מתקיים שלטון פורמלי דמוקרטי לכאורה, עם סממנים דמוקרטיים של בחירות, אבל לפעמים אין זכויות, אין חופש התאגדות, פוגעים בזכות הקניין, לא תמיד חופש הדת הוא נר לרגלינו, וכל מה שקשור להכלה חברתית, הזכות לשוויון, הזכות לאזרחות, זכות הבחירה – כל הדברים האלה לפעמים בדמוקרטיה שהיא פורמלית הולכים הצידה. התנאי המהותי של דמוקרטיה זה שהחלטת הרוב לא תפגע בזכויות המיעוט ובעקרונות דמוקרטיים אחרים. איך עושים את זה? באמצעות חוקה, או לחלופין – בחוקי-היסוד, כמו שיש לנו. והדבר החשוב ביותר, אדוני היושב-ראש – באמצעות בלמים ואיזונים בין הרשויות השונות. זה מונע ריכוז של כוח בידי צד אחד.

אנחנו לצערי נמצאים – אם לא נעצור את הסחף הזה, אנחנו נמצאים במעבר בין דמוקרטיה מהותית לדמוקרטיה פורמלית. זאת הדרך הטובה ביותר לחסל את הדמוקרטיה. וכשאנחנו מסתכלים במאה ה-21 וגם במאה ה-20, בכל מקום שרצו להרוס את הדמוקרטיה, התחילו בדמוקרטיה מהותית, התחילו בתחושה שנעשה דבר כזה. בואו נדבר על כך שיש זכות ל-61, ומרגע זה אנחנו נגיד: רוב העם. זה מה שהוא רצה, זה מה שהוא יקבל. ממש לא.

ואני אומר לך את זה, אדוני היושב-ראש, גם בשל הרקע שלך. אתם אנשים שנלחמים - - -

לא, לא, ממש לא. אני חייב להגיד לך - - -

אני חייב להגיד לך - - -

אני חייב להגיד לך, אני אגיד לך, אדוני - - -

איימן, איימן, תשמע, אנחנו מתווכחים בכל יום – רגע, תכבוש את כעסך.

תן לי בבקשה, אדוני, עוד חצי דקה. אני רוצה להגיד את הדבר הבא: דמיינו לעצמכם, חבריא – ואני מדבר להרבה מאוד ליכודניקים, חברים שלי, ליברלים מאוד. איך קרה שתנועה ליברלית, שז'בוטינסקי הנהדר, הפילוסוף, הדמוקרט הגדול, דיבר על זכויות המיעוט, דיבר על זכויות הערבים – איימן עודה, אתם לא מוכנים להקשיב לדברים הטובים האלה, ואתם יוצאים חוצץ כנגד. איך תנועה כזאת ליברלית וטובה מוכנה להידרס על ידי קומץ של קיצונים? מה קרה לביבי, שאנחנו מכירים אותו, שהוא מגלה כזאת חולשה? כל ליכודניק צריך לחשוב על זה. היה אפשר לעשות את זה אחרת. אפשר וצריך לעשות תיקונים כאלה ואחרים; לא פסקת ההתגברות. זו תהיה חרב פיפיות גם לכם. תודה רבה, אדוני.