קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה. אני דווקא רוצה להתחיל את הנאום הקצר שלי מפרגון. חבל שמאי גולן יצאה – אה, את פה – רציתי לאחל לך הצלחה רבה, תקוות שבאמת תשרתי את עם ישראל נאמנה, ברוח טובה ובלב טוב. ואני רציתי לפרגן לחבר הכנסת יוסי טייב, שקיים היום דיון בוועדת חינוך. אני רוצה לברך אותו על היוזמה לקיים דיון בנושא שכר למורי אולפנים ללימוד עברית. זה בעצם נושא שהתחלתי ויזמתי בו דיונים בכנסת העשרים-וארבע, עוד ביולי 2021. מורי אולפנים הם בעצם אלה שמלמדים את העולים החדשים עברית. ואתם זוכרים, יש שיר שביצעו יוסי בנאי ורבקה מיכאלי על עברית: אח, עברית קשה שפה. באמת, על איך שמנהלים שיחה ורוקמים היכרות בעברית עילגת, אבל עם רצון ואופטימיות גדולה ליצור בית ומשפחה בישראל.
עברית היא באמת שפה קשה, גם לי לקח זמן עד שלמדתי. עברית היא לא רק שפה, היא זהות וכרטיס כניסה למערכת החיים בישראל. לפני 120 שנים החל אליעזר בן יהודה במפעל החייאת השפה העברית מלשון קודש לשפת יום-יום. היה זה חלק מהמפעל הציוני, שזיהה כי הציונות זקוקה למכנה משותף, למטען ישראלי ציוני ולא לריבוי זהויות יהודיות המביאות את כלל הגלויות ומתבצרות כל אחת בחצר משלה. המכנה המשותף החשוב ביותר היה השפה העברית. אליעזר בן יהודה הבין שהאופציה היא לדבר או יידיש או ערבית או את שפות המוצא – ואז יהיה כאן מגדל בבל.
את הנכס החשוב ביותר לקליטה בארץ – השפה – מקבלים העולות והעולים החדשים מאז ומתמיד כדי לעבור תהליך חברות הולם לחברה החדשה שאליה הגיעו. זהו השער שאליו מגיעים בתחילת הקליטה בארץ, לפני הכול, וממנו מקבלים את הכלי החשוב ביותר לתקשורת נורמטיבית. המורות והמורים לעברית באולפנים הם לא רק מורים לשפה; הם הדמויות המשמעותיות שאותן פוגש ציבור העולים. הם מספקים את החוויה האנושית החשובה, ולפעמים גם מקור למידע ועצות יום-יומיות. הם לא עוסקים רק בהוראה, הם עוסקים בנשמה של העלייה. לצערי הרב, כנראה שמדינת ישראל זה 30 שנה לא מייחסת לנושא חשיבות יתרה, כי משכורות עובדי ההוראה לעברית באולפנים לא התעדכנו בכל השנים הללו.
אני קוראת לממשלה לעדכן את השכר, וטוב שבכנסת העשרים-וחמש מקיימים את הדיונים, ואני רוצה לומר שבנושא הזה אני גם שותפה, לתת כבוד למורי האולפנים, תודה.
340 מילים של טטיאנה מזרסקי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.