קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני יושב-ראש הכנסת, כנסת נכבדה, אתחיל גם אני בלומר שיש ביני ובין חברת הכנסת מאי גולן מה שנקרא תהום אידיאולוגית אבל אני מאחלת לך הצלחה. אני רוצה לדבר על נושא שמדובר רבות בציבוריות הישראלית בימים האחרונים וזה נושא שמכונה בטעות ממש הרפורמה המשפטית של השר יריב לוין. תראו, כל מי שקורא ומעמיק במה שפורסם – הן ב"תזכיר הממשלתי" מטעם השר לוין והן באנדרוגינוס החדש הזה שהביא יו"ר הוועדה, יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט, הצעה מטעם הוועדה או מצע לדיון מטעם הוועדה – קורא ומבין שמדובר לא ברפורמה אלא בהפיכה של ממש.
מדובר בנושא שהוא לב-ליבו של המשטר הישראלי. מדובר בשינוי סדרי השלטון בישראל. רק הבוקר דנו בנושא של יועצים משפטיים. ההצעה באה ואומרת: יועצים משפטיים יכתבו את חוות דעתם אבל לא חייבים לקבל אותה. עכשיו, בשנה וחצי האחרונות כיהנתי כשרה ואני מנסה לחשוב על מצב שבו הייתי אומרת ליועצים המשפטיים: תודה רבה על חוות הדעת, אבל לא תודה. איזה כאוס הדבר הזה היה יוצר, איזה בלבול. יועץ משפטי לא יכול להיות מטעם. הוא לא מייצג את השר, הוא מייצג את הציבור, הוא אמון על מינהל תקין הוא אמון על כך שתהיה חוות דעת מסודרת וקוהרנטית שתהיה של כל המשרדים בממשלה. אי-אפשר להביא יועץ משפטי מהבית, והשר יגיד לו: תמצא לי את הדרך לעשות את זה. מה עם חוקיות, מה עם מינהל?
אתם יודעים, זה כל כך לא הגיוני שאני באמת מתפלאת על משפטן כמו רוטמן ועל השר יריב לוין, שגם הוא אוחז בתואר משפטן. איך יכול להיות שהם רוצים לשנות את הדבר הזה בצורה כל כך קיצונית, כל כך לא מאוזנת, ועוד לבוא ולהגיד שהם רוצים לשפר את הדמוקרטיה הישראלית.
תשמעו, בשם המשילות לא תעשו שום דבר אחר מלבד כאוס של ממש, תודה.
273 מילים של קארין אלהרר. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.