ציון יום ירושלים וציון יום לזכרם של יהודי אתיופיה שנספו בדרכם לישראל

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, היום כנסת ישראל מציינת את יום ירושלים, ואתמול, יחד עם חבריי חברי הכנסת פינדרוס וברקת, השקנו באולם מועצת העיר את השדולה למען ירושלים. השתתפו איתנו ראש הממשלה לשעבר נתניהו ועוד בכירים בבית הזה. שאלתי את עצמי בסוף היום: למה ירושלים בכלל צריכה שדולה? כמו שלכנסת אין שדולה, כמו שלעם ישראל אין שדולה, למה ירושלים, שנמצאת כאילו בקונסנזוס, צריכה שדולה?

צריך שדולה כשבאים לחזק נושא מסוים, כשבאים להעלות על סדר-היום נושא מסוים, אבל למה ירושלים צריכה שדולה? היה כאן בתחילת היום ראש העיר משה ליאון, שבאמת נתן סקירה יפה מאוד על ירושלים, על פיתוחה של ירושלים, על קידומה של העיר – ירושלים של היום, לא ירושלים של פעם, יפה, בנויה, משגשגת. ברוך השם, בירושלים של היום יש בתי כנסת גדולים, שהולכים וגדלים שם מיום ליום. ישיבות, תלמידי חכמים, כן, תלמידי חכמים שמגיעים יום-יום לבתי הכנסת, להיכלי הישיבות, ולומדים וממיתים עצמם באוהלה של תורה, לא מעבירים את הזמן. באמת אנשים שמתאימים לקדושה של ירושלים וירושלים מתאימה להם.

אני כחבר כנסת הגשתי הצעת חוק לתת לירושלים מעמד של עיר איתנה. לא יכול להיות שעיר בירה כמו העיר החשובה שלנו ירושלים תהיה זקוקה כל פעם למענקים, לפלסטרים, לצדקה מהממשלה. ירושלים חייבת להיות איתנה וחזקה בפני עצמה, דבר שלא עולה כסף. זה שינוי מעמדה של ירושלים – עיר איתנה ועיר חזקה.

אבל יחד עם זה, יחד עם היום החגיגי של ירושלים, אי-אפשר להתעלם מהמציאות שאזרחים רבים בעיר מפחדים להסתובב בלילה בעיר. רחובות שלמים בירושלים, פחד ואימה להסתובב שם. אם זה ברכבת הקלה, במזרח העיר וגם בשכונות במערב העיר. לצערנו הרב המשטרה, ידיה כבולות, ואין ספק שזו הנחיה ברורה היישר משר המשטרה, שלצערנו לא עושה כלום, דרך ראש הממשלה, שמיותר בתפקידו.

ירושלים של היום פחות בטוחה. ירושלים של היום, הרבה יותר מסוכן להסתובב בה. ירושלים של היום, הרבה יותר מקרי אלימות נמצאים שם. מחבלים חוצפנים מעלים לטיקטוק ולרשתות החברתיות בגאווה גדולה איך הם מכים יהודים, איך הם מכים אנשים, מתעללים בהם, ועד שהמשטרה כבר מגיעה הם כבר לא נמצאים שם. העזות – שהם קיבלו ברחובות ירושלים – דבר שלא היה. כשאנחנו באים לדבר על חיזוקה של ירושלים, ודיבר כאן קודם השר לענייני ירושלים על הכסף שמושקע בעיר, דבר ראשון צריך להחזיר לירושלים את הביטחון שלה. דבר ראשון צריך לתת לתושבי ירושלים את האפשרות לנסוע ברכבת הקלה בלילה בלי פחד. להסתובב ברחובות העיר בלי כל שנייה להסתכל לצד, מי רודף אחריך. ירושלים של היום פחות בטוחה.

אדוני יושב-ראש הכנסת, היום כנסת ישראל מציינת יום נוסף, הגדירו יום לזכרם של יהודי אתיופיה שנספו בדרכם לישראל – קשר חד, עבה וברור יש בין ירושלים הנצחית, כמו שחבר הכנסת גדי יברקן, מרגש מאוד, עלה וסיפר על האהבה הגדולה של יהודי אתיופיה. אני כחבר כנסת בש"ס יודע שמרן הרב עובדיה יוסף היה מגדולי הרבנים הראשונים שקמו – ואמר והכשיר והכיר ביהדותם של יהודי אתיופיה, והמוסדות התורניים של ש"ס קיבלו את יהודי אתיופיה בזרועות פתוחות. אנחנו כתנועה תמיד חיבקנו וראינו בהם חלק מחיי הרוח של מדינת ישראל, מחיי התרבות של מדינת ישראל. נמצא כאן ידידי חברי הכנסת משה אבוטבול, שבמשך כעשר שנים כשהיה ראש עירייה בבית שמש הקים כמה וכמה בתי כנסת עם האופי המיוחד של יהודי אתיופיה, עם הניגון המיוחד, עם הטעם המיוחד, עם השילוב המיוחד שלהם בקהילה. חבר הכנסת אבוטבול הקים את המועדון הקהילתי מבצע משה, עם תקציבים גדולים, חוגים ופעילות.

אין ספק שזו החובה שלנו כלפי יהודי אתיופיה. כשמגיעות הבחירות כולם נזכרים, כולם מדברים כמה צריך לחבק את יהודי אתיופיה, כמה צריך לעזור להם. רבותיי, לא צריך לעזור להם. צריך לראות בהם חלק בלתי נפרד.

אני רוצה לראות יותר רבנים מהקהילה האתיופית, שופטים, אנשים בכירים גם בפוליטיקה. בכל מקום, בכל שדרת הניהול של מדינת ישראל הם חייבים להיות. יש ביניהם מוכשרים, מוצלחים לא פחות מאף קהילה אחרת.

ועדיין, לשים את זה על השולחן, רואים בהם גם סוג פחות נחשב ופחות חשוב. אז אני חושב ביום הזה, יום ירושלים, נגדל ונרומם את ירושלים, נראה את ירושלים בטוחה יותר וניתן כתף באמת, לא רק בתקופת בחירות, לקהילה החשובה והיקרה הזו, עולי אתיופיה, תודה רבה.