ציון יום ירושלים וציון יום לזכרם של יהודי אתיופיה שנספו בדרכם לישראל

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, אני חושב שזה מאוד מאוד סמלי ולא מקרי שלמעשה מדינת ישראל, גם כאן בכנסת היום וגם אתמול במשך יום שלם, מציינת שני אירועים שהם לכאורה לא קשורים אחד לשני אבל מאוד מאוד קשורים האחד עם השני. מצד אחד, ציון של היום שמציין את המאבק למען עלייתם של יהודי אתיופיה, ולמעשה משמש איזה סוג של מצבת זיכרון חיה לקורבנות הרבים שנפלו במאבק הזה בדרך לכאן לארץ ישראל, ומצד שני, יום איחודה של ירושלים.

לכאורה, כאמור, שני אירועים שלא קשורים אחד לשני, אבל מצד שני, כל מי שמכיר את הסיפור של המאבק והדבקות ברצון להגיע לארץ בקרב יהודי אתיופיה, יודע עד כמה לירושלים היה מקום מרכזי במאבק הזה. לכן לא הייתה יכולה להיות החלטה יותר מתאימה מאשר לחבר את שני האירועים האלה יחד בציון היום הלאומי שמציינת מדינת ישראל – ציינה אותם כאמור אתמול, ומציינת אותם כאן, אדוני היושב-ראש, בדיון הזה בכנסת.

אני יודע שבסיכום הדיון הזה יעלה שר הביטחון והוא ירחיב על התרומה של מדינת ישראל ועל העשייה בנושא הזה של העלייה של יהודי אתיופיה, אז אני אשאיר את זה לו. בתור שר ירושלים, אני אתרכז בדבריי כאן בעשייה הממשלתית בנושא של ירושלים. אנחנו רגילים ביום הזה, יום חגה של ירושלים, לדבר על איחוד העיר. לדבר על כך שירושלים הייתה ותישאר לנצח-נצחים בירתה המאוחדת של מדינת ישראל ורגילים להישבע אמונים לירושלים. אבל ירושלים – לא מספיק לה רק שבועת אמונים ולא מספיק לה רק דיבורים; הדבר שבאמת ירושלים זקוקה לו זה גם מעשים. לכן אני בדבריי מעדיף להתרכז בעשייה שהייתה בשנה האחרונה ובהחלטות שהתקבלו בנושא הזה של חיזוק של ירושלים כעיר הבירה שלנו.

בראש ובראשונה, כמובן, אני רוצה להתייחס למה שקרה אתמול בישיבת הממשלה ובהיקף ההחלטות. אתמול אולי זה היה אפילו מספר שיא. ממשלת ישראל קיבלה תשע החלטות על חיזוקה של ירושלים, בהיקף כולל שמתקרב לסדר גודל של 1.7 מיליארד שקל. אני מכהן כבר כמה שנים כשר ירושלים, גם בקדנציות קודמות וגם בקדנציה הזאת, ויש עם מה להשוות. זה היה אחד מימי ירושלים המשמעותיים ביותר מבחינת היקף ההשקעה הממשלתית והיקף ההחלטות שעברו אתמול בישיבת הממשלה. מעטים היו ימי ירושלים כאלה, לפחות ממה שאני מכיר.

אני אסקור כאן בפניכם, חבריי חברי הכנסת, את מכלול ההחלטות. זו הזדמנות מצוינת לדווח על זה כאן לכנסת ישראל, כמי שמפקחת על הממשלה. ההחלטות האלה, באופן סמלי – זה לא מפתיע – עסקו בהיבטים השונים של החיים בירושלים. גם בירושלים של עבר מפואר, תוך חיזוק אתרי העבר ואתרי היסטוריה של ירושלים, גם בירושלים של היום וגם בירושלים של מחר. ההחלטה המשמעותית ביותר, גם בהיקף התקציבי וגם בהשפעה האסטרטגית שלה, הייתה כמובן ההחלטה על אישור תוכנית לביא – תוכנית חומש חדשה לפיתוח כלכלי-חברתי של ירושלים, בהיקף, חבריי חברי הכנסת, של מיליארד שקל, למעשה היקף חסר תקדים בהשוואה לתוכניות החומש הקודמות. ההחלטה הזאת כוללת השקעות דרמטיות מצד הממשלה בפיתוח תעסוקה איכותית בירושלים, בראש וראשונה פיתוח עולם ההייטק והביוטק. זאת לא ירושלים שהתרגלנו לדבר עליה; התרגלנו לדבר על ירושלים של ההיסטוריה. תל אביב אצלנו, בתדמיות שלנו, היא עיר ההייטק, אבל תדעו שבשנים האחרונות, בזכות השקעה ממשלתית מסיבית במשך תקופה בקידום ההייטק בירושלים, ירושלים נכנסת באופן עקבי לרשימה של 25–30 הערים המובילות בעולם בתחום ההייטק, והיא מקום שני במדינת ישראל. תל אביב עדיין לפניה, והיא נכנסת בדרך כלל לשישייה-שביעייה הפותחת בעולם כולו, אבל עדיין זה חדש לחלוטין בירושלים.

אתמול, למשל, בישיבת הממשלה, פגשנו חברות גדולות מאוד, חלקן כבר מעסיקות מאות עובדים בירושלים במשרות איכותיות, שהתחילו את דרכן מחדר בודד בחממה הטכנולוגית שהממשלה ייסדה יחד עם האוניברסיטה העברית במה שפעם נקראו מעונות האלף – מי שלמד באוניברסיטה וביקר בה מכיר בוודאי את הקרוואנים האלה, שדורות של סטודנטים למדו בהם, והיום מוקמות שם כבר דורות של חברות הייטק במשך כמה שנים – והן כבר הספיקו לצמוח ולהפוך למקומות תעסוקה חדשים בירושלים.

ההחלטה כוללת גם, כנושא מיוחד בתחום התעסוקה, השקעה משמעותית מאוד בתחום של תעסוקה של הציבור החרדי בירושלים – נושא שלמעשה במידה רבה העתיד הכלכלי של ירושלים תלוי בו, וגם בקידום וגידול משרות להעסקה של הציבור החרדי, ובמיוחד דגש על מה שנקרא משרות איכותיות, משרות בשכר גבוה. בסופו של דבר צריכים לאפשר לציבור הזה, שהוא אחד מהכי גדולים בירושלים, ועתידה של העיר תלוי בו, להיות למעשה סוג של קטר כלכלי בעתיד הכלכלי של ירושלים.

ההחלטה כוללת פרק משמעותי בנושא האקדמיה, גם בגידול ויעדים, והשקעה בגידול תלמידים ירושלמים שיבואו להשכלה גבוהה ירושלמית. סיכוי גבוה שכאלה יישארו אחר כך בעיר וימשיכו לעבוד בה: השקעה בגידול סטודנטים חרדים בירושלים גם דרך עידוד ישיר שלהם וגם עידוד מסגרות שמקילות על הנוער החרדי אחר כך להשתלב בעולם האקדמי, דרך לימודי אנגלית ומדעים במסגרת החינוך הבלתי-פורמלי בשכונות חרדיות, וגם דרך קידום המערכת של ממ"חים – בתי ספר שמאפשרים למעשה קבלת בגרות בתוך העולם החרדי ואחר כך המשך לאקדמיה.

ההחלטה כוללת השקעה משמעותית – וזה המשך מהחלטות קודמות – בתחום קידום התיירות בירושלים, ויעד שאפתני להגיע ל-9 מיליון לינות בירושלים בהיקף שנתי. רק לצורך ההשוואה, לפני עידן הקורונה, כשהגענו לשיא, הגענו כמעט ל-6 מיליון לינות בירושלים, ולכן היעד של 9 מיליון הוא בהחלט יעד שאפתני אבל מציאותי.

ההחלטה כוללת גם השקעה משמעותית בפרויקטים שונים של תשתיות התומכות בקידומה של ירושלים, בקידום של ירושלים כעיר ממשל ועוד ועוד ועוד, כולל גם החלטה על מעבר מכללות צה"ל לירושלים. גם היא החלטה שכמובן השווי שלה הוא משמעותי, ויש לה משמעויות דרמטיות לעתידה של העיר. זאת ההחלטה על תוכנית לביא – כאמור, ההחלטה המרכזית שעברה היום.

אבל הממשלה לא הסתפקה בזה; הממשלה העבירה כאמור החלטות שעוסקות בעבר של העיר, ובהן החלטה על השקעה משמעותית של כ-16 מיליון שקל, שהביאו ביחד משרד התרבות ומשרד ירושלים, לפיתוח אתרים היסטוריים באגן הקדוש של ירושלים, בעיקר בעיר דוד ובמקומות נוספים; החלטה על השלמת שחזור של בית כנסת תפארת ישראל, אחד משני הבניינים המפוארים בזמנו שהפכו לסמל של הרובע היהודי בעיר העתיקה, שנהרסו במלחמת העצמאות. כפי שבית כנסת החורבה קם מחדש, כך גם בית כנסת החסידי תפארת ישראל יקום מחדש, והממשלה העבירה החלטה על השלמת השקעה של 20 מיליון שקל כדי לסיים את המלאכה; החלטה משמעותית על חיזוק יד בן צבי, כולל שיפוץ ותחזוקה של הצריף ההיסטורי המפורסם של הנשיא בן צבי – שיד בן צבי בנוי סביבו – וגם פיתוח של המוסד יד בן צבי, כולל גם החלטה על מימון של כנס שנתי בנושא ההיסטוריה של ירושלים, כנס בין-לאומי, שיהפוך למסורת ולבמה מרכזית להחלפת עמדות בין החוקרים שעוסקים בחקר ירושלים מהזוויות השונות.

יחד עם ההחלטות שעוסקות בעבר, התקבלו החלטות בתחומים שונים שחשובים להמשך פיתוחה של ירושלים, למשל החלטה שהוביל משרד הגנת הסביבה יחד עם משרד ירושלים על השקעה של 30 מיליון שקל בשיפור איכות הסביבה בעיר, איכות האוויר ופינוי פסולת בניין בירושלים, נושא שכל כך בוער, חשוב וכאוב בירושלים, לכל מי שמכיר את האתגר הגדול של פסולת בניין; השקעה משמעותית של משרד האנרגיה, בהחלטה מיוחדת שהביא משרד האנרגיה יחד עם משרד ירושלים, המשרד שלנו, על כך שלמעשה תהיה תוכנית רב-שנתית לפיתוח כל משק האנרגיה בבירה, ולמהפכות שייעשו כאן גם בתחומים השונים של תחום האנרגיה; הקצאת שטח על ידי רמ"י לעיריית ירושלים לאולם כנסים שיהווה תחרות לבנייני האומה. כידוע, ירושלים חסרה אולמות כנסים, ועתיד התיירות בירושלים כרוך בהפיכתה לעיר הכנסים. האולם הזה אמור לקום יחד עם אזור המלונות שמוקם כרגע ברכס ארמון הנציב, וביחד יהווה מוקד אפשרי לכנסים בין-לאומיים רבים כאן בעיר הבירה.

נושא חשוב שלפעמים שכחו ממנו ביום ירושלים, אבל דווקא בשנים האחרונות זה השתנה, ואני מאוד שמח שהשתנה – גם לאוכלוסייה הערבית של ירושלים, שהיא חלק חשוב מאוד של עיר הבירה, יש מה לשמוח ביום הזה ובהחלטות הממשלה שהתקבלו. זה כבר הופך למסורת כבר כמה שנים ברצף: ביום ירושלים הממשלה לא מתעלמת מהעובדה שיש כאן ציבור גדול מאוד בירושלים עם פערים גדולים מאוד ברמת החיים בינו לבין שאר הציבור הירושלמי. אם אנחנו באמת מאמינים באחדותה של העיר, עלינו לפעול לסגירת הפערים האלה. בין השאר, ביום ירושלים אתמול החליטה הממשלה על השקעה של יותר מ-360 מיליון שקל – החלטה משותפת של משרד התחבורה והמשרד שלנו – בשיפור התחבורה בירושלים והשלמה של כבישים מרכזיים מאוד בחלק המזרחי של העיר, כבישי מפתח שלמעשה ישנו את כל המבנה התחבורתי בשכונות הערביות של העיר. החלטה שיש לה משמעות מאוד סמלית, כי היא בפועל סוג של פורצת דרך לתוכנית חומש חדשה עבור השכונות הערביות בירושלים – הנוכחית מסתיימת עוד שנה. מן הסתם, ביום ירושלים הבא יצטרכו לאשר את החומש הבא, אבל הממשלה החליטה כבר, על חשבון החומש העתידי, להקדים את ההשקעה בתחום התחבורה כדי לאפשר קידום פרויקטים חשובים בתחום הזה כבר עכשיו: החלטה על הקצאה של שטח נרחב לקריית חינוך לפי התוכנית הישראלית בשכונת כפר עקב, שכונה מאוד לא פשוטה, ירושלמית, ערבית, שנמצאת מחוץ לגדר ההפרדה. שכונה שצריכה הרבה מאוד השקעה, במיוחד בתחום החינוך. מדובר למעשה על הקצאת שטח משמעותי מאוד להפעלה כבר משנת הלימודים הבאה של קריית חינוך שם, ועם פוטנציאל בנייה משמעותי של הרבה כיתות, מה שכל כך חסר בשכונות ערביות של העיר, כי אין פשוט מקום לבנות כיתות, שלא לדבר לשכונה כזאת, שהיא עם אוכלוסייה גדולה צעירה.

ולכן, לסיכום של הרשימה הזאת, אתם רואים עד כמה מגוונות החלטות הממשלה ביום אחד עבור ירושלים, בכמה ציבורים שונים ההחלטות האלה מטפלות ועד כמה הממשלה הזאת מוכיחה שכשהיא מדברת על ירושלים, היא לא משאירה את זה רק ברמת הדיבורים אלא מעבירה את זה לפסים מעשיים של השקעה מסיבית.

אני רוצה להודות לכל השותפים שלנו. אנחנו כמשרד ירושלים הובלנו את היום הזה ואת שורת ההחלטות, אבל באמת כמעט שלא נשארו שרים בממשלה שלא נתנו כתף להחלטות האלה והיו שותפים שלנו. כמובן, בראש ובראשונה משרד האוצר ושר האוצר, שבלעדיו הכול יישאר ברמת דיבורים אם זה לא מגובה בתקציבים, וכמובן משרדי הממשלה השונים, את חלקם הזכרתי ואת חלקם אני לא יכול להזכיר מפאת קוצר הזמן. אני רק אוסיף ואומר שאת כל ההחלטות האלה למעשה הכנו ואנחנו מבצעים אותן בשיתוף פעולה מלא עם עיריית ירושלים וההנהגה של עיריית ירושלים דרך הרשות לפיתוח ירושלים. וכדי שגם כאן נישאר בפסים מעשיים ולא רק בשלב של הדיבורים, בנוסף לאותם כמעט 1.7 מיליארד שקלים, הממשלה גם החליטה על כך שמשרד האוצר יעביר ישירות לעיריית ירושלים עוד 125 מיליון שקל לחיזוק תקציב הפיתוח שלה כדי לאפשר לה להיות פעילה יותר במימוש של אותם יעדים שעליהם דיברו החלטות הממשלה. כפי שאתם רואים, אנחנו מעלים את ירושלים לא רק על ראש שמחתנו אלא גם על ראש תקציבנו.

תזכיר אתה, כיושב-ראש.

לסיכום דבריי: כאמור, הרחבתי בנושא של ירושלים במסגרת תפקידי בממשלה בציון של שני האירועים האלה, והשארתי לשר הביטחון לעשות סקירה יסודית מטעמו ומטעם שרת הקליטה על הנושא של הקליטה והנצחת מורשת העלייה של יהודי אתיופיה, אבל כאמור אני רוצה לחזור לתחילת דבריי ולברך את אורחינו שנמצאים כאן, ולציין שוב שלא במקרה שני האירועים האלה נפגשים, גם הדיון הזה וגם ציון היום הלאומי, כי באמת הכמיהה לירושלים זה מה שלמעשה עמד בבסיס של העלייה המפוארת הזאת של יהודי אתיופיה. וביום הזה אנחנו צריכים לזכור לא רק את הלוחמים שמסרו את נפשם למען איחודה של ירושלים לפני 55 שנה אלא לזכור גם את היהודים שמסרו את נפשם כי רצו להגיע לירושלים, רצו להגיע לארץ ישראל, ועשו את זה בתנאים בלתי אפשריים תוך סיכון חייהם וסיכון חיי המשפחות שלהם. וללא מסירות הנפש הזאת, לא הייתה היום כאן בארץ, אדוני היושב-ראש, קהילה כל כך משמעותית בחיינו אנו, קהילה של יהודים יוצאי אתיופיה. תודה רבה.