קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה – – –
אני חשבתי על גבול אוקראינה-רוסיה לפתוח לשכה. הציעו לי שם.
אדוני השר, כנסת נכבדה, כמובן, אין ספק שהצעת החוק הזאת היא עוד פייק בשורת פייקים, זיופים, סילופים, הונאות, שהממשלה הזאת מספרת לציבור הישראלי. היא לא מספרת על האינפלציה, שתשחק את שכר המינימום, היא לא מספרת על יוקר המחיה, והיא גם לא מספרת על כך שבסופו של דבר יכול להיות שהפתרון, קרוב לוודאי, זה לא העלאת שכר מינימום אלא הורדת מיסים והקלה גם על העצמאים, גם על השכירים, גם על כל המשק.
אבל אדוני היושב-ראש, אני רוצה לדבר על פייק נוסף שמתרחש לנגד עינינו, וזה הפייק שאני חווה מדי יום בשמעון הצדיק בירושלים, כאשר כביכול ממשלה – נפתלי בנט, ראש ממשלה, שבא וניגן "ירושלים של זהב" בשמעון הצדיק, הוא והשר מתן כהנא, שהתחייבו ואמרו: אנחנו נשמור, ואנחנו נגן ואנחנו נעשה, מפקירים את חיי התושבים.
אני חייב לומר שהעובדה שהקמתי לשכה לשמעון הצדיק ודאי, ברוך השם, תרמה לשלווה יותר, תרמה לכך שיהיה יותר שקט ברחוב, איפה שאני נמצא, כאשר שם – את יכולה לצחוק, גב' עאידה, אבל שם שרפו תשע פעמים, תשע פעמים, רכב של תושב יהודי. שלוש פעמים ניסו להצית את הבית שלו. פעם אחת כמעט הציתו תינוקת. את רוצה להמשיך לצחוק? אבל, ברוך השם, כשבאתי לשם פתאום הגיעה משטרה למקום, פתאום הגיעה משטרה לרחוב, פתאום המשטרה נזכרה לשמור, וטוב שכך. אבל מחוץ לאותו מתחם, ברחוב עצמו, עולם כמנהגו נוהג. לצערי, לא נותנים לעוזרים הפרלמנטריים שלי להיכנס לתוך המתחם. אנחנו כמובן נגיש על זה עתירה לבג"ץ, אדוני היושב-ראש, כי אני רוצה להבין באיזו סמכות עושים את זה. אבל כאשר אני יוצא מחוץ למתחם פתאום אני חווה אלימות וניסיונות תקיפה והפקרות ביטחונית בירושלים בירת ישראל, 70 מטרים מכביש מס' 1. אנחנו נמצאים בליבה של ירושלים.
והממשלה הזאת, שכולה הבטחות, שכולה דיבורים, שכולה רק לספר ולספר ולספר: אנחנו נקל על העצמאים, אנחנו, כמו שאמר אביר קארה, נצביע נגד הפנסיות, אנחנו, כמו שאומר נפתלי בנט, נשמור על ירושלים – הכול פייק אחד גדול. ממשלת פייק אחד גדול, ממשלת זיוף – –
335 מילים של איתמר בן גביר. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.