קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
רגע, רגע, לפני שהשניות שלי מתחילות, אדוני היושב-ראש, אני רוצה להגיד כמה אני שמחה שאתה יושב כאן.
אדוני היושב-ראש המכובד, כנסת נכבדה, אני בוחרת לנצל את שלוש הדקות שלי למשהו קצת שונה, כי חשוב לי מאוד לדבר דווקא לצופים שצופים בנו בבית. פונים אליי אנשים בכל יום ולא מבינים, אדוני היושב-ראש, למה ההתנהלות הקלוקלת, המוזרה הזאת, כאן בכנסת, למה אין סדר-יום, למה דברים מתבטלים מהרגע להרגע, למה עד דקה לפני השעה שנפתחת המליאה אנחנו לא יודעים מה אנחנו עושים ואם אנחנו עושים. באמת שאלו אותי, כי לא מבינים, כי זה לא היה עד עכשיו.
אז באמת אני רוצה לספר לכל מי שצופה בנו שבאמת מעבר לאי-שוויון בוועדות ומעבר לדורסנות הבלתי-נתפסת כלפי הח"כים, קורה פה משהו שלא מדברים עליו, ואני חושבת שאדוני היושב-ראש יסכים איתי. חברים, אני רוצה שתבינו את זה, כדי שבאמת לא תכעסו עלינו, אנשי המחנה הלאומי. הם רגילים שאנחנו בשטח ועונים על פניות ומדברים איתם, ומה קורה? זה לא קורה עכשיו. אין סדר-יום בממשלה הזאת, פשוט אין סדר-יום.
למי שלא יודע, בימי שני נפתחת המליאה ב-16:00 ובימי רביעי – בשעה 11:00, ובדרך כלל אנחנו מקבלים סדר-יום בתחילת השבוע, למעט שינויים כאלה ואחרים. מה שקורה כאן היום זה שאפילו באותו יום עצמו אפשר באותה שעה שנפתחת המליאה לשנות. ולמה? כי כל ממזר פה הוא ראש ממשלה, כל ממזר. איך זה עובד? בואו אני אספר לכם – שלום, חבר הכנסת כץ – איך זה עובד, אני אספר לכם. גנץ רוצה פנסיות – אין סדר-יום; מנסור רוצה מיליונים – אין סדר-יום. כל ממזר ראש ממשלה, תבינו את זה. כל ח"כ זוטר נורבגי יכול לסחוט את ראש הממשלה. ולמה? למה? כי בנט, הקונדסון של התקופה הזאת, רץ ועושה כל מיני מעשי קונדס בלשחק מתווך-על בין כל מיני מעצמות אירופיות, ובזמן שהוא עושה לעצמו כל מיני קונדסים כאלה ואחרים, מנהלים פה את הממשלה ממשלת הדרדסים עם גרגמלים כאלה ואחרים, ובפועל לא מנהלים פה כלום ושום דבר.
עכשיו, אני אומרת לכם, תראו – – –
יש לי חצי דקה, הוא צריך להחזיר לי.
עכשיו, העיקר, מה העיקר? מה הכי חשוב, אדוני היושב-ראש? העיקר שהממשלה הבאמת-הזויה הזאת חוזרת בכל ריאיון על ההישג, ההישג: הבאת תקציב. כאילו באמת המצאתם את הירח המשולש, הבאתם תקציב, אבל בפועל הרי אתם מנהלים את הממשלה הזאת כמו תיאטרון בובות – לא סדר-יום, לא חוקים, לא ועדות, לא מישהו שיודע מה הוא צריך לעשות יום למוחרת. מה אכפת לכם שאנחנו יושבים, קוראים חוקים – אני לא באה אליך בטענות, השר מאיר כהן, אבל מה אכפת להם שאנחנו יושבים?
אתה לקחת לי חצי דקה. מה אכפת להם שאנחנו קוראים חומר, מתכוננים, מגיעים, ובפועל הכול כאן בוקה ומבולקה? אין מנהל, אין סמכות, אין ניהול, הכול זורם לפי הסחטנות של ח"כ, אבל מה זה משנה? הרי אתם רודפים אחרי כל ח"כ עם פנקס צ'קים על כל הצבעה, ואת זה המצביעים שלכם לא רואים.
ולצערי, גם הקהל שלנו לא רואה. אז חשוב היה לי לעמוד פה ולספר לכם ולהתנצל בפני האזרחים שלנו, שאנחנו, אנשי הימין, לא מספיק בשטח, לא עונים מספיק על פניות ציבור. לאחר שנפיל את ממשלת הדרדסים הזאת, אני מבטיחה לכם שנחזור.
492 מילים של מאי גולן. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.