קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
כבוד היושב-ראש, חברי וחברות הכנסת, אולי תופתעו, אבל אני רוצה לדבר על הצלחתה המסחררת של הקואליציה הזאת. האמת, הקואליציה הזאת מצליחה – אם אפשר להגיד על זה הצלחה – בדבר אחד: לייצר מציאות אבסורדית, בלתי מתקבלת על הדעת, המשאירה אותנו כל פעם מופתעים מחדש. בזמן שתוקפים את האנשים שבאו לחגוג את אל-אסראא ואל-מעראג' בירושלים המזרחית; בזמן שפוצעים ילדה בת תשע ועוצרים ילדה בת 12 ומשתמשים במכת"זיות על כל האנשים שעומדים – ילדים, נשים, משפחות, שעומדים וחוגגים ולא עשו כלום.
תסתכל בווידיאו ואחר כך תפתח את הפה. אחרי שאתה רואה את התמונות, אם יש טיפה של אנושות, אתה תבין על מה אנחנו מדברים. אבל לאטום את האוזניים ואת העיניים ולא לרצות לראות זה משהו אחר.
באותו זמן שתוקפים בצורה כזאת, בעצם, הממשלה מצליחה להעביר את הפנסיות של כוחות צבא הכיבוש, בעיניי, פנסיות שנותנות פריבילגיה גם למיליטריזם וגם למי שמקיים את המיליטריזם במדינה הזו. עוד מציאות אבסורדית – מי שמעביר את החוק הזה: זה עובר בקולות של אנשים שטענו כל הזמן נגד מיליטריזציה ונגד כיבוש, בקולות של מרצ, של רע"מ, של מפלגת העבודה.
עוד מציאות שהיא בלתי מתקבלת על הדעת – בזמן שנותנים תוספות תקציביות אדירות לפנסיות האלה באים, ובעוד כמה רגעים גם יצביעו על חוק שחוסם את האפשרות של העלאה אמיתית של שכר המינימום. בזמן שמעלים את המחירים, נותנים למחירים להשתולל ולהוריד עוד ועוד משפחות אל מתחת לקו העוני, באים ומחליטים שכל מה שמגיע למשפחות האלה זה 54 אגורות תוספת לשעה. כל מי שעובד בעבודות, יקבל משהו כמו 100 שקל נוספים בחודש. שלא ישלו אותנו שאין תקציבים, כי תקציבים לפנסיות לחיילים היה, ולקצינים יש – –
– – אבל לאנשים שמתחת לקו העוני, הממשלה הזו מצליחה ליצור מצב אבסורדי שבו מי שמרים את הסיסמאות נגד הכיבוש, מצביע בעד פנסיות כאלה, ומי שמדבר על עוני ועל ייצוג של שכבות מוחלשות, מוכן להצביע לחסימת העלאת שכר מינימום והצלת משפחות שמתחת לקו העוני. זה כבר מצב מביש. אני לא יודעת איך הולכים הביתה לאחר ערב כזה ומצליחים להירדם לאחר הצבעות כאלה. תתעוררו.
318 מילים של עאידה תומא סלימאן. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.