דילוג לתוכן
כנסת לכולם
הכנסת ה־24 · ישיבה 85 · 13 בדצמבר 2021

הצעת חוק חומרי נפץ (תיקון מס' 5), התשפ"ב–2021

שרון רופא אופיר · ישראל ביתנו

אני רק תוהה אם הפעם הוא נכנס למליאה עם ויסקי או בלי ויסקי, כי בפעם הקודמת היה עם ויסקי.

יואב קיש (הליכוד): – – –
(חבר הכנסת דוד אמסלם יוצא מאולם המליאה.)

עם ויסקי ועם גרעינים. העיקר לצעוק, למה לא לצעוק?

היו"ר מיקי לוי: בבקשה, חברת הכנסת רופא.

אז קודם כול, אני גם מבקשת לברך את חברתי חברת הכנסת שירלי פינטו על הולדת בתה כרם, שתביא לכם הרבה אור וקרני שמש הביתה, ואת חבריי סגן שר החינוך ושר ההתיישבות. אני בטוחה שתעשו מלאכה ברוכה.

שלמה קרעי (הליכוד): רגע – – – ממשלה מעוותת, ממשלה מנופחת – – – אין לכם בושה כבר.
יואב קיש (הליכוד): – – – שר ההתיישבות? היא תברך – – –

אתם יודעים, אתם יודעים – – –

היו"ר מיקי לוי: אבל היא יכולה לעמוד פה, חבר הכנסת קיש.

אתה יודע לפחות, אתה – – –

היו"ר מיקי לוי: ולהגיד ככל העולה על דעתה, ובתנאי שהיא אינה חורגת מסמכותה.
יואב קיש (הליכוד): אני שואל אותך אם הוא שר ההתיישבות, לדעת.
היו"ר מיקי לוי: אני לא יודע.
יואב קיש (הליכוד): היא יודעת.

אתה יודע, לפחות – – –

היו"ר מיקי לוי: הסכת, תשמע.

לא, לא. אני אגיד לכם מה לפחות טוב שקורה. אתם מתרגלים לזה שאתם באופוזיציה. הכול מצוין.

יואב קיש (הליכוד): אתם – – – להיות אופוזיציה.

תמשיך לצעוק ולהשתולל. הכול יופי יופי. זה בסדר גמור.

שלמה קרעי (הליכוד): 35, וסגני שרים – – –

הכול טוב. אתם על ארבע מפלגות הייתם 36. אבל בסדר, מי סופר. איך אמרו הגשש? תעזבו אתכם.

אני רוצה לספר לכם שהיום נפגשתי עם קבוצה של סטודנטים נהדרים מהמכללה האקדמית כינרת. סטודנטים מהמחלקה לתקשורת, שבעבר הייתה לי הזכות ללמד אותם. הם באו, וניהלנו שיח פתוח. בין היתר הם רצו לשאול אותי למה כל כך הרבה שנים הממשלה הזו, שהייתה 12 שנים בשלטון, לא דאגה לפריפריה. אז סיפרתי להם שדווקא המשרד לפיתוח הגליל והנגב – וכן, הם הוסיפו את השם הפריפריה – הגדילו את התקציב שלהם ב-124%. איזה יופי, נכון? אממה, הם שכחו לפתח את הפריפריה. למי הם כן דאגו? בואו, אני אספר לכם למי הם דאגו. הם דאגו לישיבות; הם דאגו למקוואות; הם דאגו לעשות למעלה מ-200 אירועים בהפרדה ובהדרת נשים, למרות שזה אסור על פי חוק. אבל למה לכבד את חוקי מדינת ישראל, בואו, אם אנחנו לא מכבדים את חוקי הכנסת.

אז סיפרתי להם שעכשיו יש רוחות חדשות, ואני, שעומדת כיושבת-ראש שותפה בשתי שדולות לקידום הפריפריה – כי אני מאמינה שמדינת ישראל שווה לסך כל חלקיה – שמחה לבשר להם שעכשיו יהיה רובוט דה-וינצ'י בבית החולים גליל בנהריה.

קריאה: זהו. רוצים שתרדי. הבוסית אמרה לרדת. יאללה, יאללה.
שלמה קרעי (הליכוד): אמרו לרדת. לרדת, לרדת.

למה? דווקא כנראה שאתם נהנים מהדיבור שלי.

קריאות: – – –
יבגני סובה (ישראל ביתנו): מה יש לכם?

ואנחנו – – –

היו"ר מיקי לוי: חבר הכנסת סובה, תודה.

ואנחנו, במשרד לפיתוח הגליל, הנגב והפריפריה, שמנו 10 מיליון שקלים על בתי החולים בפריפריה, כי לתושבי הפריפריה – –

היו"ר מיקי לוי: תודה רבה.
קריאה: חזק וברוך.

– – מגיעה בריאות שווה. ואנחנו נמשיך לעשות ולפעול למענכם, גם אם זה נורא נורא כואב, לא נורא.

היו"ר מיקי לוי: תודה רבה.

תודה לך.

338 מילים של שרון רופא אופיר. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.