קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
כבוד היושב-ראש, עמיתיי חברי הכנסת וחברות הכנסת, מוחמד כיוואן מחאמיד מאום אל-פחם, בן 17 במותו, היה אחד מהנערים שכולם יסכימו שהם טובי בנינו. הוא היה תלמיד מצטיין ויו"ר מועצת התלמידים באום אל-פחם. היה אהוב על ידי משפחתו וחבריו, ותמיד השקיע בלימודים, כי חלם ללמוד הנדסה. אבל חלומו נגדע, נגדע מכדור שפגע בראשו. במותו מוחמד הציל את חייהם של שישה בני אדם, יהודים כערבים, כי משפחתו בחרה לתרום את איבריו. אני מכיר את הוריו, הם סמל לאנושיות, לרוחב לב ולגדלות נפש.
אבל במקביל, יותר מחצי שנה עברה מאז מותו, ועדיין אין תשובה על השאלה הבסיסית: מי הרג את מוחמד כיוואן. איפה החקירות, איפה המעצרים? למה המשרד לביטחון הפנים מתעלם מהשאילתות שלנו כבר חצי שנה? זה השר לביטחון פנים שאני הבאתי את הוריו של מוחמד בשביל לפגוש אותו לפני חמישה חודשים. במשטרה לא רוצים לענות כי הם יודעים את האמת: מוחמד ישב עם חבריו ברכב ונורה על ידי שוטרים בלי שהיווה סכנה. תשאלו את רוצחי יעקוב אבו אלקיעאן, תשאלו את ארגוני הפשע המאורגן מה העונש על רצח של אזרח ערבי.
מוחמד הוא ערבי במדינת היהודים. מבחינתנו, דם מוחמד אינו הפקר. נזכיר את השם שלו מדי שבוע. אנחנו ברשימה המשותפת ניאבק בשביל שהאמת תצא לאור ובשביל שהפושעים שירו בו ישבו מאחורי סורג ובריח. אנחנו לא נשקוט עד שהפושעים, השוטרים שירו בו, יימקו בכלא. תודה.
211 מילים של איימן עודה. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.