קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, לפני עשר שנים נכנס לחיינו המושג יוקר המחיה. לא שהחיים שלנו היו זולים לפני זה, אבל המושג הזה נכנס חזק עם המחאה החברתית, שהתרחשה ברחבי הארץ בחודשי קיץ 2011. אני זוכר את עצמי שם לא רק בתור אחד שמשתתף במחאה אלא גם כאחד שמסקר את המחאה. הייתי אז עיתונאי, ונורא התרגשתי לראות משפחות, צעירים עם ילדים, יוצאים ומפגינים – נגד מה? נגד העלאת מחירים בשכירות, נגד מחיר גבוה למוצרי חלב, נגד ההתעלמות המוחלטת מהדור הצעיר, שלא בטוח אם יש לו עתיד במדינת ישראל. כמעט 500,000 איש יצאו לפני עשר שנים לרחובות, ועד קיץ 2021 כמעט שום דבר לא נעשה בעניין הזה. מחירי הדירות המשיכו לטפס למעלה, אנחנו אחת המדינות היקרות ביותר בעולם – תל אביב בכלל נבחרה לעיר הכי יקרה בעולם – והממשלה הנוכחית מזה כמה חודשים פועלת אך ורק בנושא הורדת יוקר המחיה. ומה אני שומע? כשאנחנו מנסים לעשות משהו אומרים לנו: אתם חברי כנסת, שרים, מה אתם יודעים על המחירים? אז הינה, רוב-רובנו ממשיך להיכנס לסופר; אני כמעט בטוח, חבריי, שאתם יודעים כמה עולה לחם, כמה עולה חלב; אפילו שרובנו לא משתמשים בתחבורה ציבורית אנחנו יודעים בדיוק כמה עולה תחבורה ציבורית ואיך קשה לאנשים לפעמים לשלם על כרטיס נסיעה באוטובוס, והם סופרים כל אגורה.
אני חושב שהממשלה הזאת הספיקה כבר בחודשים האלה לעשות כמה דברים בשביל להוכיח שהיא פועלת להורדת יוקר המחיה. אתן לכם דוגמה קטנה, אדוני היושב-ראש: מכס על מוצרי החלב. הינה, קיבלו החלטה. בלי דיבורים, בלי מסיבות עיתונאים פומפוזיות, קיבלו החלטה – אני מדבר על משרד האוצר, שר האוצר, שר החקלאות. אין שום סיבה שברשתות מחיר הגבינות שמיובאות לישראל ימשיך להיות פי שניים מגרמניה, מצרפת, מכל מדינה אירופית סבירה, מה שנקרא, לא המדינות היקרות ביותר. אני לא נכנס לעליון – הכי גבוה.
לכן, מה שאני אומר – זה דוגמה, למעשה. אנחנו נמשיך לעקוב ונמשיך להילחם באלה שמנסים להתעשר על חשבון השכבות החלשות, והדוגמה של מוצרי החלב זו רק דוגמה אחת. אני הזכרתי פה את הרפורמה ביבוא, שאמורה להוזיל משמעותית מאות מוצרים, ואנחנו בטוחים שזה ייכנס לתוקף כבר בחודש ינואר ויתחיל להשפיע על המחירים. אין סיבה שבמדינת ישראל עגלת תינוק תעלה 5,000 שקל, שזה כמעט 1,400 דולר, כשאותה עגלה באיטליה עולה 600 יורו, ובארצות הברית 700 דולר – אצלנו פי שניים יותר מבמדינות אירופה, ארצות הברית, כל מדינות ה-OECD. למה? ככה. כי אנשים נמצאים בסוג של מלכוד. אתה לא תיסע לאיטליה בשביל לקנות עגלה לתינוק שנולד לך.
בשביל זה אנשים יצאו לרחובות לפני עשר שנים. אני מאוד מקווה ומאמין שאם אנחנו נמשיך בדרך הזאת, נוכל להוריד את יוקר המחיה, כי אנחנו, הדור הצעיר, גם סובלים מזה. לחלקנו אין דירות משלנו, אין לנו מניות, אין לנו פנסיות תקציביות. וגם הדיבורים, אדוני היושב-ראש, על שכר חברי הכנסת, זה דיבורים דיבורים, כי בסופו של דבר אנחנו משלמים כמעט 60% מס על מה שאנחנו מקבלים. אז אני מבקש, ואומר שאנחנו נמשיך להילחם ביוקר המחיה, וזה רק הצעד הראשון שעשינו. תודה רבה.
465 מילים של יבגני סובה. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.