קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה. ראשית ברצוני לברך את חברת הכנסת שירלי פינטו על לידת כרם ואת מאיר יצחק הלוי על מינויו לסגן שר החינוך וברכות לניר אורבך על מינויו לשר ההתיישבות. היום, מוקדם יותר, כשיצאתי מהמליאה, פגשתי בחוץ זוג עיתונאים, שאחת מהם אני מכירה ואת השני לא הכרתי – –
– – אחת מהם הציגה אותי בפני העיתונאי השני וסיפרה לו עליי, שאני ענבר ואני חברה בשדולה החקלאית. הוא הסתכל עליי ואמר לי: אה, את מהרעים? ככה הוא הגיב. אז שאלתי אותו, מה זאת אומרת, מה זאת אומרת אני מהרעים? מה זאת אומרת? חקלאים הם רעים? אנחנו מתייחסים – אנחנו בשדולה החקלאית נמצאים עכשיו בתוך תהליך של משא ומתן על הרפורמה בחקלאות ואנחנו שואפים להקלה ולהפחתה בעלויות יוקר המחיה, ולצד זה אנחנו גם רוצים להגן ולשמר את החקלאות הישראלית. אנחנו הרעים? האם כך אנחנו רואים את מגדלי הביצים באביבים, את הרפתנים באיילת השחר, את מגדלי הפלפלים בעוטף עזה? הם הרעים? הם האנשים שעזבו את הבתים שלהם במרכז הארץ, הלכו והתיישבו בגבול הצפון ובגבול עזה ועבדו את השדות שלהם בחורף ובקיץ, בשמש הקופחת ובכל תנאי מזג אוויר. הם הרעים? הם אלה שבהם אנחנו נלחמים עכשיו? עליהם אנחנו משיתים את האחריות ליוקר המחיה? תגידו, אתם רציניים? במקום שאנחנו נסתכל ונחשוב ביחד איך אנחנו משמרים את החקלאות הישראלית, החקלאות שהיא ציונות, החקלאות שהיא בעצם חלק מהביטחון התזונתי של מדינת ישראל, ככה התקשורת רואה אותם? הרעים? אלה שבהם האשם על יוקר המחיה? אני חושבת שמישהו פה קצת התבלבל, וזה לא סתם. זה לא סתם שככה התקשורת מתייחסת לחקלאות הישראלית. זו תוצאה של שנים של הסתה שהגיעה מכאן, מכנסת ישראל, מגורמים פוליטיים, שזה היה בעבורם אינטרס – אינטרס פוליטי להסית נגד הקיבוצים, נגד המושבים, נגד תנועת ההתיישבות, נגד החקלאות.
אז אני רוצה לבקש פה שכולנו, כל מי שעוד לא עשה את זה, שייקח את הרכב שלו וייסע לאביבים ויסתכל בעיניים לאותם מגדלי ביצים, שיושבים על הגבול וזו הפרנסה היחידה שלהם; שייסע לעוטף עזה ויפגוש את אותם מגדלי פלפלים ויסתכל להם בעיניים ויגיד להם את האמת: אתם לא הרעים, אתם הטובים. תודה רבה.
327 מילים של ענבר בזק. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.