קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, גם אני רוצה פרגון כמו לפרופ' חבר הכנסת שטייניץ.
אני אלמד אותו דברים אחרים, קיש, אל תדאג.
בסדר, תמתין. אולי יש גם לי איזה תואר או שניים – – –
אתה מזלזל בתארים שלי? לי יש תארים אחרים, לא פחותים.
אדוני היושב-ראש, גברתי השרה, חבריי חברי הכנסת, כמעט שנתיים שלמות חלפו מפרוץ אחד המשברים הקשים שידעה האנושות כולה מאז המאה הקודמת, וממשלת השינוי והריפוי כנראה לא מוצאת לנכון לתקצב את נפגעי הקורונה בתקציב המהולל שאנחנו עומדים לפגוש פה. עשרות אלפי מובטלים עדיין לא חזרו למעגל העבודה; על פי מדד ה-OECD, שוק העבודה הישראלי צפוי להיות האחרון להתאושש מבין המדינות החברות; אלפי עסקים קורסים ונאבקים ובקושי שורדים. ואני שואלת – אדוני היושב-ראש, אני שואלת שאלה: איפה בנט, הקמפיינר המהולל, שרץ רק לא מזמן מעיר לעיר, מעסק לעסק, מאיש לאישה, אותו בנט של "לא פרנסה – לא מעניין"? הוא אמר את זה בכל ריאיון: "לא פרנסה – לא מעניין". איפה הפרנסה של האזרחים עכשיו, מר בנט? עכשיו היא לא מעניינת אותו? איפה תוכנית סינגפור הגאונית? איפה הספרון המועתק שנמכר ב-19.90 ש"ח בכל חנות, שאפילו על פיו הוא לא פועל וזה אפילו לא קו מנחה בשבילו?
עניים וקשישים שבקושי מתקיימים, מבחינתכם הם שקופים. כנראה שבעוד שלושה חודשים לא תהיה קורונה. כנראה היא תיעלם. הלוואי, בעזרת השם. אז כנראה שאין צורך באמת, שום צורך אמיתי, לתת מענה למצוקות של האזרחים, כי התקציב הזה הוא הכול חוץ מחברתי. תתביישו לכם. אתכם כנראה יותר מעניין להרגיע את החמאס. למה? כי אתם מפחדים. אתם מ-פ-ח-דים. אתם מפחדים מהחמאס כי הם יורים קסאמים, ואתם מה? מרחיבים את מרחב הדיג. הם מפריחים בלוני תבערה, ואתם מה? פותחים מעברים לבטון וברזל לבניית מנהרות טרור, כי אתם מכילים.
אבל אתם לא מכילים, אתם מפחדים, זה מה שאתם. ממשלה של פחדנים, ממשלה של שפנים כאלה קטנים, שנכנסים לפה ובורחים ישר אחרי ההצבעות והנאומים שלכם. אין לכם אפילו אומץ להתעמת עם מה שיש לענות לכם. זאת לא ממשלה, זה מנזר השתקנים, אבל של מישהו אחד – של ראש הממשלה בפועל, אדוני היושב-ראש. אתה, מנסור עבאס. כבוד. אני אומרת את זה. הם רועדים מפחד, כמו שבנט עמד ורעד פה. הוא לא סתם רעד. ממי הוא רעד? הוא רעד ממועצת השורא, הוא רעד מהחמאס. עמד פה ורעד. אבל על הרצח של בראל אחיה חדריה שמואלי, הגיבור, ז"ל, ה' ייקום דמו, החייל שלנו – מזה לא רעדת, נכון, מר בנט? על זה אתה לא מגיב. פחדן עלוב וקטן שכמותך. מהכאב עליו ומהכאב של המשפחה שלו אתה לא פוחד. אין לך אפילו אומץ להתעמת, להגיע ולנחם. מעניין למה. תתביישו.
אין יותר מזוודות של דולרים מקטאר, הוא אמר. גם אנחנו יודעים לחקות אותך, לא רק אתה יודע לחקות. את זה אתה אמרת, מר בנט. הרי אתה אומר דברים כאילו אתה גואל ישראל. הגעת לגאול אותנו באמת מהמצוקה הנוראית שהיינו בה, אחרי שהרסת את המדינה שהשארנו לך. עכשיו הוא שולח את גנץ, שר הביטחון שלו, לתת להם מזוודות כסף, אחרי שהוא אמר: אין יותר מזוודות דולרים מקטאר, ונוסף, אגב, למזוודות הכסף שעוברות לחמאס מהקטארים.
אגב, אותו בנט רק לא מזמן גם אמר, ואני מצטטת: צריך להפסיק עם התפיסה המכילה; להכות בחמאס, להכות אותו. ככה, הוא דפק עם היד על השולחן. להכות אותו. היה, הוא אמר, אבל זה לא קרה. גם ליברמן אמר, וגם אותו אני מצטטת: אני נותן לאיסמאעיל הנייה 48 שעות. גם היה, גם לא קרה. ממשלה של רפיסות. במקום זה, שר האוצר החברתי ליברמן, שר האוצר החברתי של הממשלה הישראלית-פלסטינית הראשונה, דואג לרווחת הרשות הפלסטינית, להלוואה של 500 מיליון – תשמעו טוב, ציבור: 500 מיליון – ובנט, ראש הממשלה שלא רוצה להכיל, הוא דואג לפתיחת המעברים, הוא דואג להקלות.
פחדנים, זה מה שאתם. ככה הממשלה שלכם תיזכר. פחדנים. אתם מפחדים. אתם אלופים בלדבר פקה-פקה כל היום. אבל הפקרתם את חיילי צה"ל ואת תושבי הדרום. אכפת לכם רק מההישרדות הפוליטית האישית שלכם.
מה קרה, אתה לא מסוגל? אתה כבר מבקש ממנו לסיים איתי? למה, למה, למה?
לא, שנייה. יש לי עוד משפט. קשה לשמוע את האמת. קשה, אני יודעת.
לא, לא, הינה, עוד משפט. עוד משפט.
בנט, זה שארץ נהדרת בפגרה ואין את החיקוי של נפתול זה לא אומר שאתה צריך לשכוח מביטחון המדינה ומאזרחיה.
תלכו הביתה, תנו לנו להקים ממשלה אמיתית, ממשלה ימנית. אנחנו לפני כיפור, לפני ראש השנה. אם אתה עושה סליחות, אז תכה על חטא ותיתן לימנים אמיתיים לנהל את הממשלה הזאת. פחדן, רמאי, שקרן ונוכל, זה מה שאתה.
703 מילים של מאי גולן. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.