אדוני יושב-ראש הכנסת, חברי הכנסת, אני מבקש להודות לך, אדוני יושב-ראש הכנסת. דיברנו בבוקר. לא היה תקדים של ערב ראש השנה שיהיו פה המריבות על תקציב ועל חוק הסדרים, וביקשתי ממך אם אפשר לדחות את זה לאחר ראש השנה, ואני שמח שנענית לבקשתי, והגעת להסכמה גם עם יריב לוין, והגיעו להסכמה שערב ראש השנה נחזור בתשובה. זה עדיף על פני מריבות וכל מה – – –
אני לא ביקשתי. אני אמרתי לו ודיברנו – לא היה תקדים כזה שממש ערב ראש השנה מביאים – – –
טוב. על כל פנים אני מודה לך, אדוני היושב-ראש, על העניין הזה, ואני רוצה לדבר על מה שנעשה בחוק ההסדרים. יש דברים שהם לא ייאמנו. אני לא זוכר שהיה דבר כזה. חסר לי אותך באופוזיציה. חסר לי, באמת. לא היה דבר כזה. אנחנו מדברים על העלאת גיל הפרישה לנשים, דיברתי על זה היום. לא יאומן. זה כאילו באים הפקידים של משרד האוצר, ואת מה שהם יודעים שלא יעבור בדיון אמיתי, הם מביאים בחוק ההסדרים. מה זה קשור לחוק ההסדרים? מה זה הדבר הזה? אני לא מדבר על הרפורמה בחקלאות, כל הנושאים שאין עניינם חוק ההסדרים אלא ניסיון להביא את הכול ולהגיד שאם לא – הממשלה תיפול. רגולציה ומהפכה של ההתנהלות, של סדרי שלטון – את זה אפשר לעשות ככה, במהירות, כשצריך להעביר תקציב, כשיש תאריך שהוא דדליין, ובזה לגמור את העניין באלף ואחד נושאים?
אבל אני רוצה לדבר על העניין הזה של הכשרות, או יותר נכון האי-כשרות. אני רוצה לדבר על העניין הזה, ולא לגופו של עניין; לגופו של עניין יכול להיות שיש כאלה שסבורים שזה טוב. אני חושב שהם טועים לחלוטין – זה רע מאוד. כל רבני ישראל כתבו וחתמו נגד החוק הזה. אבל שמישהו יסביר לי, אדוני היושב-ראש, אם מותר לך לשבת מהצד בעניין הזה. כותבת הממשלה בחוק ההסדרים שהחוק של הכשרות – אין לו עלות תקציבית. הוא לא עולה כסף. לא חוסכים בו כסף ולא מוסיפים בו כסף, ולא עוד אלא לא מוסיפים בו תקנים ולא מורידים בו תקנים. כלום. יש דיון אם צריך כשרות באופן כזה או באופן אחר, אם צריך כשרות או בכלל לא צריך כשרות – דיון של דת ומדינה, דיון שצריך להביא רבנים או אנשי מקצוע.
אני גם לא מבין את ההסתדרות. הם אמרו לי שהם מתערבים בזה, אבל מדובר על 4,000 עובדים שהולכים להיפגע, הולכים להיפגע בזכויות שלהם וייתכן שגם במקום העבודה שלהם. יש לזה השלכה חברתית לפני שאנחנו מדברים על דת ומדינה. איפה ההסתדרות? למה היא שותקת? מה זה? הולכים פה לפגוע בפרנסה של אלפי משפחות. אתה רוצה לעשות שינוי – בבקשה, כמו שעושים שינוי בדבר כזה: הכנסת יושבת, יושבות ועדות, דנים בעניין הזה, זה לוקח זמן. מה זה המהירות הזאת? מה הרשעות הזאת כלפי אנשים? מה? אותו הדבר כמו שמגיע שר האוצר ובמחי יד הוא אומר שאישה שיוצאת לעבודה אבל בעלה לומד תורה ותורתו אומנותו – שהיא תישאר בלי מקום עבודה והיא תישאר בלי סבסוד של הילד במעון, היא לא תלך לעבוד. אכפת לו? כמו שאכפת לו מבתי החולים.
אה, סיימתי?
אה, לא, בסדר, אז אני מסיים. אני מבקש ממך, אני רואה שהולך לי איתך. הינה, ערב ראש השנה סידרת, ובאמת, תבורך. הנושא הזה של החוק על הכשרות – אני ראיתי גם את המלצת הלשכה המשפטית. זה באמת דבר שלא יכול להיות בחוק ההסדרים. הוא לא יכול להיות. רוצים לקדם אותו? בבקשה. יש הליך בכנסת, יש עובדים, כל מה שנילווה לזה, וזה בסמכותך. אני לא אבוא אליך בטענות, אני בא אליך באופן הכי חברי: צריך להוציא את זה מחוק ההסדרים. תודה רבה.
558 מילים של משה גפני. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.