אדוני היושב-ראש, שלום, שלום לחברי הכנסת. אני שומעת מהבוקר את הביקורת של חברי האופוזיציה על חוק התקציב ועל חוק ההסדרים, ואני שואלת את עצמי למה לא הצלחתם אתם לחוקק את חוק התקציב. הרי היו לכם מלא הזדמנויות. רק בפעם האחרונה, ב-2020, אתם הייתם יכולים לחוקק את חוק התקציב והייתם יכולים לעשות שם את כל הדברים שאתם מדברים עליהם כרגע, אם הם נראים לכם נכונים. אתם לא עשיתם את זה, ואני שואלת את עצמי למה. תכלס, יש לי רק תשובה אחת: כי אתם הפכתם את המסמך הכלכלי הכי חשוב במדינת ישראל, את חוק התקציב, לבן ערובה של הגחמות הפוליטיות שלכם, זה הכול. זאת הסיבה, אין סיבה אחרת. הייתם יכולים לעשות את זה, לא עשיתם, ועכשיו אתם מעבירים ביקורת על משהו שאנשים עושים. חבל.
למה אמרתי שזה החוק הכי חברתי? לקחתי נתונים, לקחתי את חוק התקציב האחרון של 2019, ואני מסתכלת: תקציב הבריאות לשנת 2019 – כ-42 מיליארד, בשנת 2021 – 46.2 מיליארד; 2022 – 48.4 מיליארד שקל. אוקיי, לאן הכסף הזה ילך? לחיזוק רפואת הקהילה, חיזוק מערך בריאות הציבור, מניעת תחלואה, חיזוק מערך בריאות הנפש, שכל כך זקוק לחיזוק. אוקיי, אז נעבור לתקציב הרווחה, שנת 2019 – כ-10 מיליארד; 2021 – 12.5. נעבור ל-2019, משרד החינוך – 63 מיליארד; כרגע, 2021–2022 – כ-73 מיליארד שקל.
אני מסתכלת על הרווחה, המלחמה בעוני, מניעה וצמצום של מצבי סיכון – כל הדברים האלה יהיו בתקציב הזה. אז אני חושבת שחוק התקציב שלנו הוא מצוין, הוא טוב, הוא חברתי, הוא הכי חברתי שיכול להיות, והוא יעבור. תודה רבה.
243 מילים של אלינה ברדץ' יאלוב. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.