קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אדוני, גברתי השרה, אני רוצה שוב לחזור – אני לא אתייחס לנושא התקציב, אנחנו נדבר על זה בהמשך – רק אומר לגבי נבחרת הדירקטורים, הבנתי שאתם רוצים למנות, יושב-ראש המפלגה שלך, את הגב' פלמור ליושבת-ראש חברת החשמל. אני בספק, דרך אגב, אם האישה הזאת, בכישורים שלה, יכולה להיות בכלל דירקטורית בכפר הירוק, אבל בלי קשר, היא לא בנבחרת, היא לא הייתה בנבחרת, היא לא הייתה נכנסת לנבחרת. אבל מה, כשלפיד רוצה, אין לא מנדלבליט, לא דינה זילבר, לא שומרים פה. הכול נכנס להקפאה. למה? לצפונבונים שלנו מותר הכול. זה החבר'ה שלנו. בושה וכלימה. חברת דירוג עשר פלוס במדינת ישראל. לאמסלם דוד לא נתנו למנות. את ד"ר זקן, מוטי זקן, זיכרונו לברכה, לא נתנו לי למנות לדירקטור באשדוד, אבל פלמור, מלכת משרד המשפטים, שניהלה, הייתה אמרכלית – הרי את משרד המשפטים לא מנהלים כמנכ"ל; יש יועץ משפטי, יש פרקליט מדינה. אתה סוג של אמרכל, דואג לנייר הטואלט ולשעות העבודה של העובדים. אתה יושב-ראש חברת חשמל? ומי ממנה? לפיד, שאין לו 12 שנות לימוד. זה העולם שלכם.
אני רוצה לחזור למה שאמרתי קודם, רבותיי. מר גדעון סער, תקווה חדשה, לקח 4 מיליון שקל ערבות ממישהו בשם יונתן קולבר. דרך אגב, בסך הכול נתנו לו ערבויות 10, 11 אנשים. הוא אסף 16 מיליון. 4 מיליון מהם, 25%, נתן לו בן אדם – את הערבות הכי גבוהה, 4 מיליון שקל – קולבר. סעיף 30 להסכם הקואליציוני – –
– – של תקווה חדשה אומר – הם החליטו בתקווה חדשה שהם רוצים לקדם את חוק הקנביס. הלכתי להסכם שלהם וראיתי, סעיף 30. מי כותב את זה שם? גדעון סער. אני חפרתי וחפרתי ולא הבנתי איך יכול להיות. בן אדם סביר והגיוני בוודאי לא לוקח את הסיפור של הקנביס כדי להרעיל את כל הילדים בבתי ספר במסגרת ההסכם הקואליציוני. לא הבנתי. חפרתי וחפרתי והשתאיתי, איך יכול להיות שבן אדם רציונלי כותב את זה בהסכם. זה הדבר הכי חשוב לו, בשביל זה הוא בא לכנסת. פתאום הסתבר לי שהאדם נתן לו 4 מיליון שקל ערבות. מה הוא טוען? זו לא תרומה, החזרנו לו את הכסף. אז הוא לא מבין. ערבות לבחירות, יש לה שווה כסף באופן מלא. זה שוחד מלא. ואתה מקדם לו חקיקה פה בכנסת, עוד על קנביס? ומה אתה טוען? בתגובה של העיתון: אף אחד מאנשי המפלגה לא הזכיר את עיסוקו – לא הכיר את עיסוקו של מר קולבר בעסקי הקנביס. אני מבין שאתה חשבת שמר קולבר – זאת אומרת אדם שנותן לך 4 מיליון שקל ערבות, אתה פשוט לא שואל אותו: סלח לי, מה אתה עושה באמת? מאיפה הכסף? אולי הוא סוחר סמים? מה חשבת, שהוא עשה את זה ממכירת בזוקה ונתן לך? הרי אתה משקר לכולם.
אני שואל, אתה מינית פרקליט מדינה שהטריד נשים. תגיד לו, לפרקליט המדינה, שלא ידעת? הוא יצחק עליך. דרך אגב, אין פושע שאני מכיר שבא ואמר: אני ידעתי, ולא על דברים כאלה, על דברים הרבה יותר זוטרים. אתה לא ידעת? קיבלת 4 מיליון שקל, כאילו קיבלת 4 שקלים. לא ידעת מה עיסוקו, ובמקרה חלמת על חוק הקנביס, חשבת בכלל שקנביס זה סוג של מצופה, זה לא סמים, וקיבלת את הכסף בחדווה, ובאת לפה, אדוני.
מר מנדלבליט, אני יודע שאתה כבר נמצא במקפיא, נעול שם כבר הרבה חודשים, מאז שבעצם אנחנו באופוזיציה. נכנסת למקפיא, הוא ננעל עליך. לא שמענו אותך, דרך אגב, בשום נושא. בכלל, כל מסיבות העיתונאים שהיית עושה לנו באילת, מזמין מכל העמותות והחברים שלך, שהיו מרימים את הקרן, מהג'ינג'י וחבריו – כן, פתאום נאלמת דום. אתה נעול במקפיא, קר לך. אתה בכלל משווה את מה שקרה כאן לפרשה שחקרת את ראש הממשלה בתיק 2000? Cash flow. דרך אגב, האם מותר לי לקחת ערבות, אני? אתם מתמחים בלקיחת ערבויות, גם אתה, גם אלקין, רק, הוא שכח להחזיר את זה, אלקין, למה הוא הפסיד בבחירות. אם היינו מחכים איתך עוד שבועיים, גם אתה לא היית מחזיר – –
– – בגלל שאתה היית יורד מאחוז החסימה. אתה מספר לנו שזה לא שוחד? אז גם לי מותר לקחת ערבויות ולא להחזיר? אני רוצה להבין, מר מנדלבליט, אתה חושב שאתה חי באיזו בועה עם עצמך.
אתה רואה, רק כשראש הממשלה נתניהו, אולי הלך לאיזה מלון ונתנו לו שם איזו חתיכת עוגייה, על זה – 2,000 חוקרים; סיגר – 2,000 חוקרים. מאות אלפי שקלים.
אבל פה, אתה רואה את אלקין חייב 3.5 מיליון שקל כבר כמעט שלוש שנים. עכשיו כל אלה בניגוד עניינים. מה זה ניגוד עניינים – רשת של ניגודי עניינים. אחד שר המשפטים, השני שר השיכון והבינוי, ואתה עוד נרדם לי במקרר, אוכל ארטיקים.
גברתי השרה, אני אדייק את העניין בכמה דברים: 1. תפקיד מנכ"ל משרד המשפטים זה התפקיד כמעט הכי מיותר במדינת ישראל ברמת מנכ"ל. אני אסביר גם מדוע.
בגלל שבאופן מעשי יש לך פרקליט מדינה שמנהל את הפרקליטים – –
– – ויש לך יועץ משפטי שמנהל את כל המערכת. אז מה יוצא המנכ"ל? המנכ"ל בסוף דואג לאדמיניסטרציה. ולכן, בוודאי – את מקשיבה לי או שאת הולכת?
רק שנייה. חכה, חכה, תקשיב, אני אסביר לך.
קודם כול, סובה, אני פקיד 30 שנה, אני מכיר הכול, זה ההבדל.
בגלל זה כשאני – – – בכנסת לפעמים אנשים לא מבינים מה אני אומר. למה? הם לא מבינים, לא מכירים את המציאות. אני פקיד 30 שנה, אני מספר לך. אני יודע כל משרד, יודע כל מנכ"ל, מה התפקיד שלו, מה כן ומה לא. אבל אני רוצה לחדד בפנייך משהו.
אני באתי ממשרד – אני הייתי הממונה על רשות החברות.
שנייה. תני לי. להתבייש? בסדר, אמרת פעמיים להתבייש. טוב. בסדר?
אבל בואו נתקדם. אני מבין שאם יש לי דעה, אני צריך להתבייש בה.
ככה לדעתך. אם אני חושב שפלוני הוא אלמוני, אז אני צריך להתבייש. ככה זה אצלכם. את צודקת.
אדוני הארץ, אסור להגיד להם שום דבר.
אבל בואו נעבור לעניין, שנייה. אני באתי – אני הייתי ממונה על רשות החברות. ביום הראשון רציתי למנות דירקטורים, ביום הראשון. לא להכין נבחרת עוד שנה; עכשיו. אמרו לי: לא, לא, רק מהנבחרת. אני אומר: חבר'ה, זה לא נבחרת שאני מכיר. אמרו לי: לא, רק מהנבחרת. עכשיו באים מר ליברמן ואת, אתם חודשיים – – –
שנייה. בוודאי. הרי את, במקרה – – –
רק שנייה, תני לי. במקרה דנן את נותנת – – – כן – – – היא לא בנבחרת.
היא לא בנבחרת הלכה למעשה, ברמת העובדה. גם אלה שאני רציתי למנות היו אנשים מוכשרים, והנבחרת מ-2017 לא הייתה. אני באתי רק עכשיו. אבל כמובן לאמסלם דוד, דינה זילבר ומנדלבליט בוודאי צריכים להפריע. עליתם פה, ייבבתם, כולל היושב-ראש: איך אתה מעז? תעשה לנו טובה, אל תפגע בנבחרת. אתם בזים לכל דבר, בכל מה שאתם אומרים. דרך אגב, לא נתנו לי למנות. היה לי חבר טוב, שנפטר בינתיים, מוטי זקן, ד"ר מוטי זקן. לפי חוק רשות החברות, מותר למנות לפחות אחד – –
רק שנייה. – – עם תואר שלישי לא בתחום עיסוק החברה. כמובן, לא העבירו אותו.
אבל אמי פלמור, לחברה הכי רצינית במדינת ישראל, חברת חשמל? אהלן וסהלן, אהלן ביכום, עלק. זה, ככה אתם.
1,127 מילים של דוד אמסלם. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.