אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, מכובדיי השרים, אדוני היושב-ראש, אתה יודע, בנושא נשים ציפיתי לראות פה היום את השרה מרב מיכאלי, שמייצגת את הנשים במדינת ישראל, ולאחר שראיתי את חוק ההסדרים והשוויון המגדרי, החלטתי שאני מייצג את הנשים, כי מרב מיכאלי איננה, ולכן אני רוצָה לדבר בזכותן של הנשים. אני לא אומר את זה – – –
אני לא אומר את זה כבדיחה, אלא, לצערי הרב, האישה הזאת בנתה קריירה שלמה על "אנחנו רוצות" ו"אנחנו רוצים", ואנחנו רוצות לקדם את זכויות הנשים בישראל.
השרה אלהרר, אני רוצָה לבקש ממך – אני בשמה של השרה מרב מיכאלי – כי היום אני מבינה שזכויות הנשים ונשות ישראל הופקרו, ונשות ישראל מוצאות לעבדות, ואתם לוקחים לנו – – –
אני מבין שקצת קשה לך להבין, אבל – – –
חבר הכנסת סובה.
חבר הכנסת סובה.
שאלת, אני אענה לך. שאלת, אני עונה.
אתה חבר כנסת רציני. שאלת, אני עונה לך.
סליחה. אני עונָה. אני רוצָה לענות לך. הרי מה זה להעלות את גיל הפנסיה? בעצם נשים אחרי גיל 50, 60, לא יכולות לעבוד, כי פיזית או – – – כלכלי – –
– – אנחנו לא יכולות לעמוד בזה. מה אתה עושה? לוקחים מאיתנו את הפנסיה. מה אתם מביאים?
אני רוצָה להגיד לך, חבר הכנסת סובה – – –
אתה אפילו לא עברת. תקשיב, מה שעשיתי ביומיים האלה – עברתי על התקציב, ועשינו אפילו יום עיון מיוחד.
הבושה והניתוק שאתם מביאים כאן, אתה יודע? אני במקומך בכלל לא הייתי מעיר את ההערה הזאת.
אני לא הייתי מעיר הערה כזאת. אני במקומך לא הייתי מעיר הערה כזאת.
הרי אתה לא מכיר נשים שעובדות בשירותים, כנראה, מנקות בתי ספר וזורקות פחי אשפה של הבוסים בתל אביב. הרי עכשיו אותן נשים והילדים שלהן יצטרכו לשלם מס כדי להיכנס לתל אביב.
– – – אבל אתה מייצג את האג'נדה של צפון תל אביב, וזה בסדר.
אבל אני רוצָה לסכם – –
– – כשרה מרב מיכאלי. אני חושב שזה פשוט – – –
סליחה. אני חושבת – אנחנו נתרגל לזה. אני חושבת שהשרות והשרים בממשלה צריכות לחשוב מחדש על התקציב הזה, משום שזה פוגע בנו, הנשים.
ואני מבקש, אדוני היושב-ראש, ואני יודע שאתה לארג' – – –
מבקשת. אני מבקשת ממך לפנות לראש הממשלה, לשר האוצר, לא לפגוע במעמד הנשים ובזכויות הנשים. תודה רבה.
367 מילים של דסטה גדי יברקן. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.