אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, גברתי השרה, אני קודם כול רוצה לנצל את ההזדמנות להודות לכולם, באמת, מכל קצוות הקשת, שהתקשרו לנחם באסון הנורא שפקד אותנו. אני מודה לכם על כך. שתכלה שנה וקללותיה, תחל שנה וברכותיה.
חברים, היום כ"ה באלול, יום בריאת העולם. כך אומר המדרש: "בשעה שברא הקדוש ברוך הוא את האדם הראשון, נטלו והחזירו לפני כל אילני גן עדן, ואמר לו: 'ראה מעשיי כמה משובחים הם, וכל מה שבראתי – בשבילך בראתי. תן דעתך שלא תקלקל ותחריב את עולמי, שאם קלקלת, אין מי שיתקן אחריך". חברים, אנחנו עומדים לפני ראש השנה, לפני יום הדין. נקרא בפרשת השבוע: "אתם נצבים היום כלכם לפני ה' אלהיכם". מתי נוכל להתייצב ולצאת זכאים בדין? כאשר כולנו יחד. כאשר "כלכם" – יש ערבות הדדית.
חברים, אנחנו עוסקים כאן בדיון של התקציב, ובהקשר הזה, איך נוכל לעמוד בדין כשהתקציב שממשלת ישראל רוצה להעביר הוא תקציב שגוזר כליה על האוכלוסיות המוחלשות? תקציב כמעט ללא חמלה, עם פגיעה קשה כמעט בכל אוכלוסייה מוחלשת; תקציב שבא להפר את הסדר ולקלקל את האיזון העדין. יש איזשהו איזון בין "כי לא יחדל אביון מקרב הארץ" – שעניים תמיד יהיו, שזאת המציאות – לבין הציווי שמצווה אותנו "אפס כי לא יהיה בך אביון". יש איזון. אנחנו מצווים לעזור לאוכלוסיות החלשות.
איזה פרדוקס זה שתקציב כזה פוגעני מוגש דווקא היום, ביום בריאת העולם. משפחות קשות יום שטרודות יומם וליל בטרדות הפרנסה ובניסיון לגמור את החודש והן לא יודעות את נפשן – דווקא להעלות את חשבון החשמל, אותו מס שפוגע יותר באוכלוסיות החלשות? הרי מי ירגיש יותר את העלייה בחשבון החשמל? מי שעשיר – אז עוד כמה שקלים, הצריכה לא משתנה. לפי הפרסומים, החשמל – ושרן השכל אמרה את זה בוועדה, שזה חלק מהמדיניות, והחשמל צפוי לעלות.
אם החשמל לא צפוי לעלות, אז אני – – –
והוצאתם את זה החוצה.
יש לנו כאן התחייבות – – –
זה היה. ישבנו בוועדה – – –
ישבנו בוועדה, וחברת הכנסת שרן השכל אמרה שאין מה לעשות, שצריך את זה בשביל אנרגיה ירוקה, שזה קשקוש אחר.
ועם כל האנרגיה הירוקה שאנחנו עכשיו חותרים לכיוונה, גם ב-2028 אין סיבה שזה יקרה.
אני מאוד שמח לשמוע את הבשורה הזאת.
סליחה, אני מייד מסיים. סליחה, אדוני.
גברתי השרה, למנוע קצבת זקנה מאימהות וסבתות תושבות הפריפריה, כאלה שבשבילן קצבת הזקנה הזאת היא כמו אוויר לנשימה – אם כל כך מתחשק לכם למנוע קצבת זקנה, להעלות את גיל הפרישה, תעשו את זה דיפרנציאלי, בהתאם למבחן ההכנסה: מי שמשתכרת פחות – תקבל; מי שלא משתכרת – לא תקבל. אבל למה לפגוע באנשים האלה? או משפחות שבהן האישה היא המפרנסת היחידה, מכל סיבה שלא תהיה – דווקא בהן אתם חפצים לפגוע? דווקא בהן שר האוצר רוצה לבוא ולהגיד: הן לא יקבלו סבסוד למעונות יום? הרי מי בסוף ייפגע? לא ההורים. מי שיותר ייפגע זה הילדים, אותם חסרי ישע. הם אלה שייפגעו. תביאו משהו עם יותר חמלה. תבואו לקראת המשפחות קשות היום. תבואו לקראת הפריפריה, לקראת החלשים. באמת, אם תעשו את זה, נוכל לבוא ליום הדין ולצאת זכאים.
477 מילים של שלמה קרעי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.