אדוני היושב-ראש, גברתי השרה, לפני שאני אתחיל אני חייב במילה להודות לך כאן מעל דוכן הכנסת. קיבלתי פנייה ממשפחה קשת יום שניתקו לה את החשמל. קיבלנו את הפנייה באמצעות הנציג שלנו, נציג הליכוד בעיריית בת ים. ניתקו להם את החשמל, בלי מזגן בחום – לא אפרט על הסיפור, סיפור קשה; גם קצת האוכל שהיה במקרר שם התחיל להתקלקל. פניתי לשרה, ואני רוצה להגיד לך שתוך דקות היא הרימה את חברת חשמל על הרגליים, עד שלא הגיע טכנאי והחזיר את החשמל לאותו בית. עכשיו היא גם ביקשה מהם שיעזרו לה להסדיר את התשלומים, כמה שיותר לרווח, כדי שהיא תוכל לעמוד בזה. שוב, אני רוצה מכאן להודות לך. יישר כוח.
אדוני היושב-ראש – ותודה שאפשרת לי למרות שפספסתי – אני כל פעם חושב שהגיע הגבול מבחינת היחס לפריפריה של הממשלה הזאת, שכל פעם הוא נחצה, ואז לצערי אני נחשף למשהו חדש – כמה ההחלטות, כמה התקציב הזה, כמה אנחנו רואים שיש פה עניין אינטרסנטי, שמירה על הכיסאות. נראה שזה הערך העליון של הממשלה. הממשלה הזאת החליטה שהיא עובדת על מלא בשביל אוכלוסיות מסוימות – הפלסטינים, התנועה האסלאמית – ומפקירה לחלוטין אוכלוסיות אחרות, בעיקר כאלה שאני מנסה לקדם ולעזור להן: הפריפריה, נשים בהיריון, שהופקרו, עובדי ענף התעופה – בקיצור, האזרחים עצמם.
אתמול נחשפתי לסיפור מקומם. בכנות, לא האמנתי שאפשר עד כדי כך לרמוס אזרחים במדינה. מכשיר דה וינצ'י הוא טכנולוגיה שפותחה לייעול הליכים כירורגיים. מדובר על רובוט שמסוגל לנתח בצורה מדויקת ביותר, לייצר טווחי תנועה גדולים יותר מהיד האנושית ולספק יציבות מקסימלית. הניתוח באמצעות דה וינצ'י חוסך למטופל כאבים עזים וממושכים והתאוששות ארוכה – באמת, קדמת הטכנולוגיה, פיתוח שמקל משמעותית על מטופלים ובנוסף מושך צוותים רפואיים איכותיים להגיע למרכזים רפואיים שיש בידיהם את הטכנולוגיה החשובה הזאת. לפי תקנות מכשירים רפואיים מיוחדים, הפריסה הקבועה היא שישה מכשירים בכל רחבי הארץ. אני רוצה להשמיע לכם, לשר הבריאות, שישמע את מצב הפריסה כיום: מרכז ותל אביב – שבעה מכשירים; ירושלים – שני מכשירים; דרום – מכשיר אחד; חיפה – מכשיר אחד; מחוז הצפון – אפס מכשירים. אפס מכשירים בפריפריה הצפונית.
בית החולים גליל נהריה בראשות פרופ' ברהום אסף תרומות, ולקח לו זמן לאסוף את התרומות, ורכש את המכשיר המיוחל. הם אפילו כבר התחילו לקבוע תורים למטופלים, אבל – תקשיבו לזה – משרד הבריאות סירב לאשר את הפעלת הטיפולים, להפעיל את המכשיר שקיים, שהם קנו מכספי תרומות. הם לא מאשרים להם. למה? כי הניתוחים הללו באמצעות המכשיר עולים כסף, ומשרד הבריאות לא מוכן שתושבי הפריפריה "ייהנו" – במירכאות, כן – גם הם מהמכשיר המתקדם הזה, שקיים במרכז. במרכז כן מממנים את הטיפולים; בפריפריה לא, אין כסף. אתם מבינים? אין כסף להפעיל מכשיר אחד בפריפריה הצפונית.
אני רוצה לשאול אותך, שר הבריאות: איך ייתכן שבתקנות נקבע כי אמורים להיות שישה מכשירים בכל רחבי הארץ, וישנם שבעה רק באזור המרכז ושניים בירושלים, ואתם אפילו לא מוכנים לאשר אחד למחוז הצפון? עד כדי כך לא אכפת לכם מהאזרחים שם? עד כדי כך אתם מנותקים מהפריפריה גם גיאוגרפית וגם תקציבית? למה תושבי הפריפריה הם עד כדי כך אוויר בשבילכם? למה? להם לא מגיעים שירותי רפואה ראויים? להם לא מגיעה איכות חיים? להם אין כסף? שתי מילים: תתביישו לכם.
497 מילים של אופיר כץ. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.