תודה רבה. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אדוני סגן השר חבר הכנסת אלון שוסטר, ראשית גם אני שולחת מכאן ברכה לכל הנבחרים ומאחלת להם הצלחה רבה בתפקידם החדש.
לא פרנסה – לא מעניין; זאת הייתה סיסמת הקמפיין של בנט בתקופה שבה ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו נלחם והצליח להוציא את מדינת ישראל ממשבר הקורונה. התקציב שהממשלה מגבשת בימים אלו הוא על רקע משבר הקורונה. אי-אפשר לבנות תקציב ולהתעלם ממה שעברה ועוברת האנושות בשנה וחצי האחרונות. מן הראוי היה לצפות שמי שהתהדר בסיסמה "לא פרנסה – לא מעניין", יטרח לבנות תקציבים שיתאימו לרקע המשבר הכלכלי; משבר שפגע בכיס של כל אחד ואחת מאיתנו, אזרחי מדינת ישראל. כרגע מה שמסתמן בתקציב הוא רצף של גזרות כלכליות שפוגעות בכיס הפרטי של אותם אנשים שזה עתה יצאו ממשבר חסר תקדים. התייקרות בחשמל, התייקרות בתחבורה הציבורית, התייקרות בארנונה, התייקרות במחירי הלחם וברכישת מוצרים חד- פעמיים. אני בכוונה נוקבת ברשימה של דברים שברפורמות הנוגעות אליהם אין תועלת חברתית חוץ מהגדלת קופת המדינה.
אני רוצה להפנות כמה שאלות לפקידי האוצר. ניקח לדוגמה את העלאת המס על רכישת מוצרים חד-פעמיים. האם נבנתה תוכנית ממשלתית על הדבר הבסיסי הזה? אני יודעת שצמד המילים "תוכנית ממשלתית" בנוגע לממשלה הנוכחית נשמע כמו משהו ממדע בדיוני. אבל עדיין הרי מדובר בפגיעה כלכלית קשה באותם אנשים שמכירים את המילה מינוס בחשבון הבנק שלהם.
עוד שאלה – הרפורמה בחקלאות. שוחחתי השבוע עם חקלאים בעוטף עזה, חקלאים פטריוטים, שדבקים במקצוע הזה על אף הסכנות והשרפות הבלתי-פוסקות. מה בעצם אומרת להם המדינה בתקופה הקשה שבה הם נתונים? טורקיה ועוטף עזה הם אותו הדבר. האם אין לנו אסטרטגיה לקדם מוצרי כחול לבן? האם יש משהו יותר כחול לבן מפירות שהשתבחה בהם ארץ ישראל, ארץ זבת חלב ודבש? נניח, ורק נניח, שכוונת המחוקק היא להוריד מחירים – האם בדקנו את הפער בין המחיר שנוקב החקלאי למחיר שמופיע בפועל על המדפים ברשתות המזון?
שוחחתי עם מובילי מאבק החקלאים. אחרי שיחה ארוכה וחשובה על ציונות פטריוטית, כחול לבן וארץ ישראל, דיברנו גם על המחירים. שיהיה ברור: התוכנית החדשה תהרוס את ענף החקלאות בישראל, והמחירים, במקרה הטוב, לא ישתנו. לייבא סחורה סיטונאית מחו"ל בלי להתערב במחיר לצרכן שנקבע ברשתות זה לבנות בית חולים מתחת לגשר; זה לייצר מצג שווא של פייק תחרות – –
– – ולפגוע בציונות ובערכים שכולנו אמורים להאמין בהם.
ואסיים דווקא בזווית דתית. השנה העברית הבאה עלינו לטובה תהיה שנת שמיטה. עבור ציבור גדול השומר מצוות ישנן מגבלות רבות בצריכת פירות תוצרת הארץ, משום שההלכה אינה מאפשרת לחקלאים יהודים לסחור בפירות שביעית. טכנית, אם תשאלו כל אדם חרדי הוא יאמר שבשמיטה קל יותר לאכול פירות של יבול חו"ל. ובכל זאת, דווקא הציבור החרדי, שאנחנו נוטים לזלזל בציונות שלו, משתמש בפתרונות הלכתיים שמאפשרים לאכול, אומנם בתנאים מגבילים, פירות ארץ ישראל גם בשנת השמיטה. חבל, חבל, שבקלות דעת אנחנו מוותרים על הזכות לצרוך מפירותיה של ארץ ישראל, מפירותיהם של אנשים שזרעו בדמעה ומגיע להם שנעמוד בתור כדי לאפשר להם לקצור ברינה.
חיסול החקלאות זה ויתור על אדמת ארצנו המבורכת. תודה רבה ופגרה נעימה.
473 מילים של חוה אתי עטייה. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.