כבוד היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת וחברות הכנסת, מדי שנה אני מעדכן את המסמך שמדבר על חלקם של משקי הבית הערביים בתשלום המיסים במדינת ישראל. לא כי אני מאמין שאנשים צריכים לקבל את הזכויות שלהם מכיוון שהם משלמים מיסים, הם אמורים לקבל זאת בהיותם אזרחים, ובכל זאת, עקב הוויכוח על תרומתן של האוכלוסיות, אמרתי: אני רוצה לראות כמה מיסים אנחנו משלמים. הינה, לפני כשנה, על פי נתוני שנת 2019, משקי הבית הערביים שילמו בסך הכול 9.2% מסך כל המיסים ששילמו משקי בית בישראל. משקי הבית הערביים שילמו 5.2% מתשלומי מס הכנסה, 6.5% מדמי הביטוח הלאומי ו-8.7% ממס הבריאות. מסך כל המיסים העקיפים שילמו משקי הבית הערביים כ-12.8%, 11.5% מסך כל המע"מ, 27.5% מסך כל המס על טבק, לצערי הרב, 11.2% מסך הבלו על הדלק, כ-10.7% מתשלומי האגרות וכ-10.2% מתשלומי הארנונה. ערך המס העקיף, האגרות והארנונה, ששילמו משקי הבית הערביים מהווה 24.8% מההכנסה נטו למשק בית, לעומת 15.5% בקרב משקי בית יהודיים. בסך הכול האזרחים הערבים שילמו 42 מיליארד שקלים מיסים למדינת ישראל. 42 מיליארד בשנה אחת. בחמש שנים זה מגיע ל-210 מיליארד שקלים. והינה, אנחנו רואים את תקציב המדינה וכמה האזרחים הערבים מקבלים.
דרך אגב, אנשים שמשלמים מיסים, זה לא אמור לחזור היישר רק אליהם, כי יש מה שנקרא טובת הכלל. חלק ממה שנקרא טובת הכלל, מן הסתם אני לא מסכים לו, כמו הכיבוש, למשל. לחלק אני מסכים, כמו איכות הסביבה, כמו עורק ראשי, כמו דבר שמוסיף לכולנו, ואז בוודאי, לא כולם צריכים לחזור, ובעיקר בדמוקרטיה מגיעות לאנשים זכויות ללא התניות.
אבל בשביל להבין, מדובר על תוכנית חומש, חומש, של 30 מיליארד, אני רוצה להזכיר לכם את 922. 922 הייתה לערבים, שזה 15 מיליארד שקלים, וצריך להוריד את הבדואים בצפון ואת הבדואים בדרום וגם את הערבים הדרוזים. כולם ביחד היו 24.5 מיליארד שקלים. נוסיף גם את התוכנית למאבק בפשיעה, 2.5 מיליארד, כלומר כמו 922, אותו הדבר גם התוכנית הנוכחית.
עכשיו, כשרע"מ נכנסו לקואליציה, ואני לא מקבל את זה כלל וכלל מבחינה עקרונית, אמרתי, ואללה, יכול להיות שבתקציב הם ישיגו בפעם הראשונה עיר ערבית. כבוד היושב-ראש, מדינת ישראל מאז 48' ועד עכשיו בנתה 940 יישובים חדשים, כולם ליהודים ואפס לערבים; אמרתי, אולי בית חולים, בפעם הראשונה: יש 33 בתי חולים רשמיים במדינת ישראל, אין ביישוב ערבי. אמרתי, יכול להיות משהו איכותי מסוים. עכשיו, לבוא ולהצביע בעד תקציב, ש-50% ממנו למה שנקרא ביטחון – אבל לא רק, גם להעלות את החשמל; החשמל זה לא רק עבור הבתים. חשמל – כלומר, להעלות את המוצרים בכל מקום. אותו דבר הדלק ודברים אחרים. פשוט מאוד, המדינה רוצה לתת יד ולהחזיר בעשר ידיים. תודה רבה.
408 מילים של איימן עודה. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.