דילוג לתוכן
כנסת לכולם
הכנסת ה־24 · ישיבה 51 · 4 באוגוסט 2021

הצעת חוק השיפוט הצבאי (תיקון מס' 80) (התאמות למערכת האזרחית בענייני סדרי דין וראיות), התשפ"א–2021

אורית מלכה סטרוק · הציונות הדתית

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, החוק שאנחנו עוסקים בו עכשיו הוא ברוך השם לא החוק שהיה על סדר-היום קודם לכן. הוא לא החוק שהיה אמור להפקיר את חיילי צה"ל לחסדי פרקליטים שיושבים בכל מיני לשכות ממוזגות ומעמידים אותם לדין על מעשים שהם עושים כדי להגן על כולנו. ברוך השם, את זה הקואליציה החליטה ברגע האחרון להוריד מסדר-היום. אבל אני לא יכולה להבין, אדוני היושב-ראש, איך קרה בכלל שחוק כזה נכנס לסדר-היום? איך זה קרה? איך זה קרה לנפתלי בנט? איך זה קרה לבני גנץ? איך זה קרה לאילת שקד? איך זה קרה לזאב אלקין? חוק כזה. לגדעון סער? אתם לא רואים מה אתם מעלים על סדר-היום? אני לא מבינה. אני אתמול צבטתי את עצמי כמה וכמה פעמים ואמרתי: זה לא ייתכן. רצתי מהר וחיפשתי התבטאויות של נפתלי בנט על הנושא הזה בדיוק. אני אקריא כמה מהן.

דוד אמסלם (הליכוד): לא צריך את זה.

צריך. דודי, תעשה לי טובה. מה הוא אומר, נפתלי בנט? "קודם כול אני מגבה את חיילי צה"ל – – – אני מעדיף חייל צוהל מאבא מתאבל". ואז הוא אמר: "אני לא שופט את חיילי צה"ל בנימוסי שולחן, אלא רוצה שהם ישמרו עלינו, ואני מעדיף חיילים התקפיים, שמונעים מהמחבלים להיכנס לישראל, מחיילים שיפחדו מה לעשות כי אחר כך ישפטו אותם בבית דין". את זה נפתלי בנט אמר, לא אורית סטרוק. הוא אמר: "אני הייתי מפקד, מ"פ, ב'ענבי זעם', והייתה לנו תקלה מבצעית חמורה מאוד, גרמה למוות. אבל כשיצאתי, אלוף פיקוד צפון עמירם לוין בא ואמר: אני מגבה אותך". נפתלי בנט. ועוד: "חיילי צה"ל שומרים על חיינו ואנחנו שומרים עליהם. לא מפקירים חיילים" – דברי נפתלי בנט. אז אני לא מבינה. אני באמת לא מבינה איך זה קורה. איך קורה שהדבר הבסיסי הזה – עזוב אותך ארץ ישראל השלמה, כן ריבונות, לא ריבונות, הסדרת ההתיישבות הצעירה שהבטחת, לא יודעת – חיילי צה"ל. לאיזה תהומות אפשר להידרדר? אני רוצה להבין, זו הייתה רשלנות שהחוק הזה עלה, לא שמו לב מה כתוב? זה הורד בגלל שפתאום נזכרו שזה לא בסדר, או שזה הורד בגלל שאנחנו עשינו שריר? או בגלל שזה לא נעים? אני לא מבינה איך הקואליציה הזאת מתנהלת.

אדוני היושב-ראש, אתה יכול להסביר לי? מה סדרי העדיפויות, סדרי הערכים המשונים האלה? איך הידרדרנו למצב הזה שבכלל מעלים על סדר-היום ואנחנו צריכים לצעוק ולזעוק ולהתריע ולהיאבק ולנהל משא ומתן כדי שיורידו את החוק המחפיר הזה מסדר-היום?

לסיכום: לאן הגענו? לסיכום: איך אתם מתנהלים? לסיכום: אתם לא שמים לב מה אתם שמים על סדר-יומנו? זה מסוכן מאוד.

מסוכנת מאוד צורת ההתנהלות הזאת.

393 מילים של אורית מלכה סטרוק. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.