הצעת חוק הנכים (תגמולים ושיקום) (תיקון מס' 35), התשפ"ו–2026

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אדוני השר – מי שזה לא יהיה, חבריי חברי הכנסת, אחיי היקרים הלומי הקרב, סוף-סוף אתם בכנסת ברגע שכל כך ייחלתם לבואו, והינה הוא פה. אני מתכבד להביא לפני הכנסת לקריאה השנייה ולקריאה השלישית את הצעת חוק הנכים (תגמולים ושיקום) (תיקון מס' 35), התשפ"ו–2026. הדיונים המשמעותיים בה התקיימו השבוע בוועדת הכנסת, תוך התמקדות בצרכים המיוחדים של נפגעי הלם קרב. נפגעי הלם קרב, שיצאו בחירוף נפש להילחם בשדה הקרב וחזרו ממנו פצועים בנפש, הגיעו לכאן והביעו את הכאב שלהם. חרף כל הקשיים של סוף כנסת וזמנים קצרים מאוד, התאחדנו, חברי כנסת מהקואליציה והאופוזיציה, למצוא פתרונות.

הצעה זו נועדה בראש ובראשונה להכיר בייחודיות הפגיעה של הלם קרב תוך הכרה בערך הלחימה. לראשונה בחקיקה ראשית תהיה הגדרה ספציפית וברורה למונחים "הלם קרב", "תגובת קרב" ו"נפגע הלם קרב". ההגדרה "הלם קרב" מתייחסת לתגובת דחק נפשית לאירוע טראומטי שאירע בפעילות מבצעית, באימון לפעילות כזאת או באירוע אחר שאופיו, מהותו ונסיבותיו ייחודיים לשירות הצבאי. בכך הכרנו שנפגעי הלם קרב ראויים לטיפול המותאם לצורכיהם. בהתאם להצעה, הטיפול בהם יהיה לפי סוג הנכות, תוך הדגשה שאגף השיקום יעניק טיפול מותאם לנפגעי הלם קרב. בדיון הוסבר לוועדה כי בכוונת האגף לדייק את פרוטוקול הטיפול בנפגעי הלם קרב לשם מתן מענה לצורכיהם המיוחדים, ואנו נעקוב ונפקח על הדברים.

עוד מוצע לעגן בחוק ראשי את פעילותה של הוועדה למתן סיוע לפנים משורת הדין שפועלת באגף השיקום של משרד הביטחון. ועדה זו יכולה לסייע במקרים חריגים על פי שיקולים סוציו-אקונומיים, הומניטריים ושיקומיים. בחוק הוספנו לוועדת למ"ד סמכות נוספת לגבי בני משפחה של נכים עם פגיעה נפשית, ובכלל זה נפגעי הלם קרב או עם פגיעת ראש, שדרגת נכותם 35% לפחות, ונכים אחרים שדרגת נכותם 100%. לפי הצעת החוק, לראשונה יש הכרה בצורך, ולפיה הוועדה תוכל לסייע לבני המשפחה של הנכה שנקלעו למצוקה עקב הנכות במקרים חריגים. כדי שהוועדה תתחיל לפעול מיידית, קבענו הוראת מעבר. כמו כן, כתיקון עקיף, מוצע כי ההוראות לעניין הוועדה לפנים משורת הדין יחולו גם לפי חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה.

זו התחלה ולא סוף, ואחרי שהחוק יחוקק, נוסיף לעקוב, לדייק ולשפר את הדברים. לשם כך דאגתי לתקצוב של 12 מיליון שקלים חדשים נוספים וכן לתוספת של שלושה תקנים לאגף השיקום, לשם יישום התיקונים שבהצעת החוק. בנוסף, קבענו חובות דיווח מורחבות לכנסת על פעולת הוועדה לפנים משורת הדין, לרבות הסכומים שהיא מאשרת, וכן על התאמת הטיפול לנפגעי הלם קרב, וגם דיווח על פעולות להנגשה שפתית ותרבותית של הזכאויות המגיעות לאוכלוסיות שונות, ובהן עולים חדשים וחיילים בודדים, וכן לאוכלוסייה הדתית והחרדית.

הקשיים שעימם נפגעי הלם קרב ובני משפחותיהם מתמודדים הם מהותיים ורבים. הם צרכים שאינם מקבלים מענה. בהצעת חוק זו יכולנו לטפל רק בחלק קטן מהעניינים הטעונים הסדרה ותיקון. כך למשל לא יכולנו בסד הזמנים הקצר ובמגבלה התקציבית לתת מענה לסוגיית הסיוע המשפטי שנדרש לנפגעי הלם קרב לשם מיצוי זכויות על פי החוק תוך הפחתת חיכוך מיותר. אבל בהצעת חוק זו הנחנו תשתית חשובה מבחינת הגדרת נפגעי הלם קרב, התאמת הטיפול לצורכיהם ומתן מענים לצרכים מיוחדים שלהם ושל בני משפחותיהם, ועל תשתית זו יונחו בעתיד, בעזרת השם, תיקוני החקיקה הנוספים, שאין לי ספק כי בקרוב מאוד בוא יבואו.

העברתי בכנסת הזו הצעות חוק רבות – אני חושב שאני אולי מקום ראשון בקידום חוקים – אבל אין ספק שזו אחת המרגשות, אם לא המרגשת ביותר, גם בשל הנסיבות שבהן היא נחקקה, ועל כן תודתי. תודתי לכם, חבריי הלומי הקרב, על הזכות שנתתם לי ולחברי הכנסת הנוספים. אתם הגעתם לפה – ואמרתי את זה, יותר מדי זמן עד שהחוק הזה עולה – הגעתם לפה וזעקתם את זעקתכם והזזתם שולחנות, גרמתם לנו לשמוע את הכאב, עד כמה שאפשר, להרגיש מקרוב את מה שאתם עוברים – את הכאב, את הסבל, את הסיפורים על בנות הזוג, על הקושי, על הקושי של הילדים. הראיתם לי הודעות שהם שולחים לכם, הודעות קשות, הודעות שקשה – אתם לא יודעים מה לענות לילדים, איך להתגבר. קשה לכם עם עצמכם, ועכשיו אתם צריכים להתמודד עם ילדים שמתמודדים עם אבא שהוא הלום קרב. זה באמת משהו בלתי אפשרי.

ואני אומר, החוק הזה, אומנם אנחנו מעבירים אותו – אמרתי את זה גם בקריאה הראשונה – אנחנו, חברי הכנסת, האחריות שלנו הייתה להעביר אותו מזמן. משרד הביטחון היה צריך להכיר במצוקה שלכם, בייחודיות שלכם, הרבה לפנינו. הם לא היו צריכים הצעת חוק בשביל הדבר הזה. אבל פה, היום, אנחנו ביום חג. היום אנחנו מברכים. היום אנחנו עושים צעד גדול, צעד עצום, צעד היסטורי. אנחנו רואים אתכם לא רק מחוץ לוועדות, שהיינו אומרים לכם: אנחנו איתכם ואוהבים אתכם, וחיבוקים, אבל תכל'ס, הייתם יוצאים מפה בלי כלום. אז היום סוף-סוף אתם יוצאים גם עם החיבוקים, שתמיד היו אמיתיים ותמיד היו כנים, אבל היום אתם יוצאים גם עם החוק, עם המטרה שהצבתם לעצמכם כשנכנסתם לכנסת – המאהל שפתחתם פה, ואתם ישנים פה ונמצאים פה, וגם אני ביקרתי אתכם לא פעם, ועוד חברי כנסת רבים מזדהים איתכם ורוצים לעזור לכם. אין מחיר ואין משהו שאנחנו יכולים לעשות שמשתווה למה שאתם עשיתם למדינת ישראל, לעם ישראל, לאזרחי ישראל. אנחנו תמיד נהיה פה עבורכם. אנחנו תמיד נהיה פה למענכם.

והדבר הזה זה הדבר הראשון, זה הספתח בשביל להכיר בתרומה שלכם ובעזרה שאנחנו צריכים להעניק לכם, לבני משפחותיכם, לילדים היקרים, לנשים. ותמיד נהיה פה. לא משנה מי יהיה פה – אתם רואים, אתם הגורם המאחד את הכנסת הזאת. עוד פעם, ראיתם, כמו אתמול, מריבות, צעקות, אחד נגד השני; הגיע החוק של הלומי הקרב – שקט, כולם יחד. תכף תראו את הפרגונים אחד לשני. יש לכם חלק באמת באמת גדול.

לסיום אני רוצה להגיד תודה. קודם כול יש לנו פה מישהו שמקבל מתנה מאוד מאוד גדולה, יש לו יום הולדת והוא ייחל שהחוק הזה יהיה ליום הולדת שלו. גיא זקן, מזל טוב, אחינו היקר, עד 120. סידרנו לך אחלה מתנה.

מפעיל D9. ראינו את הסרטונים, מה הוא עבר בעזה. אנחנו מצדיעים לך על מה שעברת, ואתה יושב פה ומחייך. עם ישראל מצדיע לך, גיא. ולגבי החקיקה, היה היום פרשן בערוץ 12, אריה, והוא אמר: סוף-סוף הביאו את החוק להלומי הקרב. תראו כמה זמן זה לקח להם. אם זה היה חוק לחרדים, הייתם רואים איך הם עושים את זה אחת-שתיים. שמישהו יעדכן אותו שזה החוק הכי מהיר שעבר בכנסת ישראל. בשבוע אחד בלבד העברנו ראשונה, שנייה ושלישית. שיעדכנו את הפרשן הזה בערוץ 12.

שלושה ימים, כן, נכון, מיום ראשון. אבל לא, הם על סיסמאות באופן קבוע. לא משנה, לא נקלקל את החגיגה. אני רוצה להודות. כשהם באו בפעם הראשונה, זה היה בחוק לימוד תורה בעצם, ולא ידענו איך לפתור את זה. אין לנו קריאות טרומיות יותר, כי נגמר המושב. איך עושים חקיקה במצב כזה? ופה אני רוצה להודות ליועצת המשפטית מספר אחת, שגית אפיק, שהביאה את הרעיון ואת היצירתיות. בלעדייך לא היינו מגיעים לרגע הזה כשאנחנו עומדים פה בקריאה שנייה ושלישית, וכולם יודעים את זה, וכל הכבוד ותודה רבה, בשמי ובשמם. תמיד קינאתי איך הם מדברים עם שגית. תמיד קינאתי וזה עצבן אותי, שעליי הם צועקים כל הזמן – במיוחד עומר, הוא כל הזמן צעק עליי – ואיתך תמיד בכבוד, ברוגע.

הבינו את האירוע, כן. אני רוצה להודות ליושבת-ראש ועדת העבודה והרווחה מיכל וולדיגר, שמלווה אותם תקופה ארוכה ברגישות, בנחישות. הם באמת רואים בך מישהי שנותנת תמיד מענה לצרכים שלהם, מכוונת אותם ועוזרת להם. באמת כל הכבוד על תקופה – זה לא פשוט, הם באים עם אמוציות, ואת ליווית אותם כל הדרך. תודה רבה על מה שאת עושה. לשותפי לכל מה שקורה פה בכנסת וגם בחוק הזה, כמובן, חבר הכנסת ינון אזולאי, שהלך איתי יד ביד בחוק הזה, עזר לי בכל מה שהייתי צריך, היה איתי בדיונים בחדרים הסגורים, שהם הדיונים החשובים.

לגמרי כוכב. הוא היה איתי בוועדות ועזר לי בכל דבר שאפשר. תודה, ינון, גם על החברות וגם שהיית בחוק הזה, ואמרת לי שבכל מה שצריך אתה איתי, והוכחת את זה ועשית את זה. תודה רבה, אחי. אני רוצה להודות לחברי הכנסת מהאופוזיציה מירב בן ארי ועודד פורר, שאמרו לי שברגע שהדבר הזה עלה - -

רגע. - - כל מה שצריך – אין יותר קואליציה ואופוזיציה, תעשה דיונים על זמן מליאה, תעשה אחרי מליאה, לפני מליאה, באמצע הלילה, מה שצריך. אנחנו נהיה מלוכדים באירוע הזה, ובאמת היה שיתוף פעולה מלא עם האופוזיציה. תודה למירב בן ארי ולעודד פורר; לחברת הכנסת פנינה תמנו שטה, שגם ליוותה אותנו בכל הדיונים.

תכף, זה אחרי ההצבעה. פנינה, תודה. הכנסת גם שינוי מאוד מאוד חשוב בחוק לטובת העולים והחיילים הבודדים, הוא נכנס לנוסח החוק, והם ייהנו מהנגשת מידע – איך למצות את הזכויות שלהם. תודה רבה.

לחבר הכנסת משה סעדה – הרי חיפשנו חוק להתלבש עליו וחיפשנו איזה חוקים יש ומי חברי הכנסת, ואז ראיתי את משה סעדה. התקשרתי אליו ביום שישי ואמרתי לו: משה, יש לי משהו בשבילך לסוף הקדנציה, שאתה תהיה מבסוט. הוא אמר לי: מה? אמרתי לו: יש לך חוק שלא התקדם הרבה.

לא שירת – לא קיבלת. הוא לא התקדם הרבה, כי פיצלנו אותו, אבל יכול להיות שמלמעלה הוא חיכה.

והם יקבלו, בדיוק. מלמעלה כנראה החוק הזה חנה הרבה זמן בשבילם. כנראה יש פה יד מכוונת. ואמרתי למשה שאנחנו צריכים חוק שיהווה את הבסיס לחוק הזה, ככה זה היה. התקשרתי אליו ביום שישי והוא אמר לי: זכות גדולה, תגיד לי רק מה צריך לעשות ואני מוכן לעזור ולסייע.

תודה לך, משה סעדה. יועמש"ית העבודה והרווחה יעל סלנט, תודה רבה על המקצועיות, על הידע, על הסיוע ובאמת גם על ההבנה. היא ליוותה אותנו בכל התהליך. את התודה המסכמת שלי לארבע שנים אני אגיד מחר, בעזרת השם, אבל הלומי הקרב ביקשו ממני למסור תודה וסליחה – מהסדרנים, מאנשי המשמר ומאנשי המזנון. הם אמרו שהם הציקו לכם, שמו אתכם במתח כל הזמן. למסור לכם מפה שהם אוהבים אתכם ושאתם אחים שלהם, ואם היה משהו לא במקום, הם מצטערים על זה.

הם לא יודעים שהוא יושב שם כדי לשמור עליהם. אני רוצה להודות לראש המטה שלי נטע מולכו, שאני לא מצליח לקדם שום חקיקה בלי הסיוע שלה, הדחיפה שלה, ההבנה שלה.

וגם בחוק הזה היא סייעה המון, עמדה מול החברים שלנו פה. הם אצלנו בלשכה כבר כאילו שהם חלק מהצוות הפרלמנטרי. זהו. לסיום, תודה אחרונה לכם, בני המשפחות, שאתם מחזיקים את הגברים היקרים האלה, מתמודדים איתם, ואנחנו יודעים שזה לא פשוט. אנחנו חייבים לכם, ואנחנו נעשה הכול בשביל להקל עליכם במציאות הלא-פשוטה הזאת.

תודה לכם, הלומי הקרב. אנחנו רק התחלנו. אנחנו פה בשבילכם, אני אוהב אתכם. אתם אחים שלי, ואנחנו נמשיך ונעשה בשבילכם כל מה שצריך. אוהב אתכם. ולהצביע בעד.