קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
טלי, זה שאת צועקת פה לא אומר שאת צודקת. את דמגוגית. את עולה לפה ואת משקרת במצח נחושה אפילו על דברים שאת יודעת.
אני אתבייש? אני אתבייש? אני נגד נשים או שאת נגד נשים?
עכשיו את תשבי בשקט. תשבי בשקט, ואני בשם כל – אני אגיד לך - - -
ביי ביי. תצאי, להתראות, ביי ביי. שלום. עכשיו אני אברך את הקצינה רינת סבן בשמי ובשם כל הנשים במדינה הזאת, חוץ מטלי גוטליב, שלא מצמצת מול מכונת הרעל, שלא נכנעת לקמפיין של הפחדות, של שקרים, של עוולה כזאת גדולה. אנחנו מצדיעות לך.
גם אתה, שב בשקט. גם אתה אל תתערב לי כרגע.
לא, את שיא העדינות, טלי גוטליב. מה זה, שיא העדינות את.
יוראי, אני לא רואה אותה ממטר, סליחה.
לכן אני אמשיך לברך את הקצינה. זה אפילו לא משהו שהתכוונתי לדבר עליו. עכשיו היא מתבכיינת.
לא, פשוט אין לתאר. עכשיו, בואו - - -
זה לא בסדר, כי הם כל שנייה קטעו אותי. אני אשמור את זה לדיון הבא.
אני לא ניהלתי שיח, היא קפצה לי לתוך הפריים.
יש נטייה לטלי: לא משנה מה – היא מתישה, היא נגד. זה בכלל לא משנה מה הסיפור, מה הבעיה.
את אישה – היא נגדך. יושב פה קצין במשטרה, הרבה יותר מקצין, שאמר: אפשר ומותר היה שייצגו אותה, זה חוקי. ועולה לכאן טלי וטוענת שבזה היא פשעה.
225 מילים של יסמין פרידמן. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.