קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אתמול הצבענו כאן על חוק הרחבת סמכויות לבתי הדין הרבניים, והיום מזל מועלם מערוץ הכנסת שאלה אותי מה דעתי ולמה התנגדנו, ולמה אני התנגדתי והצבעתי נגד. ואמרתי, קודם כול, שזה לא הזמן לעסוק עכשיו בהרחבת סמכויות של בתי הדין בזמן המלחמה כשתושבים, תושבי הצפון, תושבים במרכז ובדרום, בכל הארץ, נאלצים להיות צמודים וקרובים למרחבים המוגנים.
כרגע, ממש לפני דקות ספורות, דיברתי עם ההורים שלי, שני אנשים נכים שנמצאים בכרמיאל עכשיו. יש אזעקות, והם שמעו בומים מאוד חזקים, והייתה נפילה בפארק בעיר, במרחב פתוח, אבל זה מפחיד. כל הבית רועד. היום בבוקר הייתה נפילה בתל אביב. ראינו תמונות ושמענו. זה מחריד. ועכשיו, דווקא עכשיו לעסוק בהרחבת סמכויות של בתי הדין? הם מנצלים את זה שאנחנו לא שקטים ואנחנו לא יכולים להילחם. זה לא עניין של משפט, זה לא עניין של ביורוקרטיה, זה עוד צעד שבו הממשלה הזאת פשוט משנה את האופי של המדינה שלנו.
בשנה שעברה היו 87 חוקים לפי הדוח של המכון לדמוקרטיה – 78 חוקים שהיא ניסתה לקדם והניחה על שולחן הכנסת, הקואליציה, שהיו אמורים לשנות את האופי של המדינה שלנו ממדינה יהודית-דמוקרטית למדינת הלכה, שהיא פחות דמוקרטית ויותר דתית יהודית. אנחנו חייבים לעצור את זה. נכון, מאותם חוקים עברו רק שישה, אבל עכשיו אנחנו רואים – הינה, אנחנו ב-2026 ומקדמים עוד חוק ועוד חוק. אחרי הצעד הזה יהיה עוד צעד. מה אנחנו רוצים? להגדיל ולהרחיב את הקרע בעם, הקרע החברתי?
נכון שהחוק שהצבענו עליו אתמול אומר: לפי הסכמה של שני הצדדים, הם יחליטו לאן לפנות, איפה לעשות בוררות; אבל כשאנחנו פונים לא לבית משפט אזרחי זאת אמירה שאנחנו לא סומכים על בית משפט אזרחי – אבל זה בית המשפט שהוא באמת הוגן. זה הרשות השופטת של מדינה. אם אנחנו מסובבים את הגב לרשות השופטת של המדינה, אנחנו לא מקבלים את הסמכות שלה, ואם אנחנו לא מקבלים סמכות, זאת סכנה, סכנה לאופי הדמוקרטי של מדינת ישראל. ואנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו, אנחנו חייבים לשמור על ישראל יהודית-עברית, אבל דמוקרטית. ואנחנו נעשה הכול ונשנה את החוק הזה בממשלה הבאה. תודה.
324 מילים של טטיאנה מזרסקי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.