קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה רבה, אדוני היו"ר. כנסת נכבדה, גברתי השרה, אני רוצה לדבר איתכם על מתווה הפיצויים ומתווה החל"ת שמוצג בימים אלה ולצערי הרב לא מדבר על אחת האוכלוסיות החשובות ביותר שנמצאת במדינה. אני רוצה לדבר על הגנים הפרטיים ועל מעונות היום. נמצא פה גם חבר הכנסת אופיר כץ, שהנושא יקר מאוד לליבו והוא שותף חשוב לנושאים האלה. אז אופיר, תקשיב גם אתה.
מה שההצעה מדברת, מה שהאוצר הביא, מה שאנחנו דנים עכשיו, זה בעצם לעשות הפרדה בין מעונות היום הפרטיים לבין מעונות הסמל, כך שמעונות היום הפרטיים נחשבים כעסק לכל דבר – השוו אותם פה כבר לדוכן פלאפל, שמעתי גם לבריכות שחייה – אבל בסופו של דבר, מה שהם עושים זה שהם שמים את הגננות מול ההורים בהתנגשות הזאת, לפני החג – הורים שהם זוגות צעירים שמשלמים הרבה מאוד כסף עבור החינוך הפרטי של הילדים, שאומרים: תקשיבו, אין גן, תחזירו את הכסף. באות הגננות ואומרות: היינו מאוד רוצות להחזיר את הכסף, אבל אם אנחנו מחזירות את הכסף, הגן יפשוט רגל, כי בסוף השכירות לא מתבטלת, הארנונה לא מתבטלת והתשלומים השוטפים לא מתבטלים. ואם לא די בכך, יש להן בעיה נוספת: הן לא באמת יכולות להוציא את העובדים לחל"ת, כי גננת שתוציא את העובדות שלה לחל"ת, יש סיכוי גדול מאוד שהן כבר לא יחזרו, כי זו כבר פעם רביעית בשלוש שנים שמוציאים את אותן עובדות לחל"ת, והן יגידו לעצמן: עדיף ללכת לעבודה בטוחה יותר, עדיף ללכת לעבוד בסופר ולא להיות סייעת בגני ילדים. לשם דרדרו את המקצוע הזה במדינה.
במקום להבין שהמקצוע הזה הוא מקצוע שאין לנו ברירה, אנחנו חייבים להשקיע בו כמשאב לאומי – זה איזשהו בור שחור, המדינה לא מתעסקת בגיל לידה עד גיל שלוש, ואחרי זה באה למעונות היום הפרטיים ואומרת להם: לא, אתם עסק. אבל הם לא יכולים להיות עסק. כי עסק שיש לו ממ"ד יכול לפתוח, והם לא יכולים לפתוח, כי פיקוד העורף והרשויות המקומיות לא נותנים להם לפתוח. אז מצד אחד המדינה אומרת להם: אתם לא יכולים לפתוח, ומצד שני היא אומרת להם: אבל אתם עסק לכל דבר. זה לא יכול לקרות, זה לא יכול לעבוד, ולא ההורים ולא הצוותים צריכים להיות בהתנגשות הזו.
אני מצפה משר האוצר להבין את המצוקה הייעודית והייחודית של גני הילדים הפרטיים ולהביא מתווה אמיתי, מתווה ששומר על הצוותים אורגניים בתוך הגן – כי אנחנו מבינים, אחרי אין-ספור דיונים, שאין צוותים אחרים. גן שיאבד את הצוות שלו, אחרי המלחמה לא ייפתח. לא ייפתח כי לא יהיה צוות. גן שלא יהיה לו איך לשלם תשלומים לא ייפתח.
אם הייתי רוצה להיות פופוליסט, הייתי אומר לבעלות הגנים הפרטיים: תגידו שאתם לא פותחים אחרי המלחמה, שהמדינה תמציא עכשיו עשרות אלפי מסגרות לגיל הרך מגיל לידה עד גיל שלוש. אבל זה לא יקרה, כי הם לא יעשו את זה, כי למדינה אין שום יכולת לעשות את זה, אז לפחות צריך להיות הגונים ולהגיד: יש פה מקרה ייחודי, אנחנו מחריגים אותם, ההורים יקבלו 100% החזר, והצוותים יישמרו בתור צוות אורגני, כמו מעונות הסמל. תודה רבה, אדוני.
470 מילים של רון כץ. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.