קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
כבוד היושב בראש, כנסת נכבדה, אני רוצה לספר פה דווקא על רגע של נחת. בוועדת העבודה והרווחה היום, לאחר שנתיים וחצי בערך של מאבק שאני מנהלת על הכללת העובדים השעתיים במתווה הפיצויים, העובדים הכי מוחלשים, בשכר הכי נמוך, הכי פגיעים תעסוקתית וגם כלכלית במצב הכי פגיע, סוף-סוף אפשרו – בשיח עם הרשויות, הוועדה, האוצר וביטוח לאומי, אפשרו להם הכרה למתווה על ידי הצהרה וולונטרית ולא רק הסתמכות על המעסיק. וזה רגע ממש חשוב.
אני רוצה לומר תודה ליושבת-ראש ועדת העבודה והרווחה מיכל וולדיגר, שאפשרה את השיח הער הזה ואת הביעור של הדבר הזה. אני נלחמת על זה בכספים – בדרך כלל המתווה מגיע לכספים. כבר לפני יותר משנתיים הגשתי חוקים, החתמתי 40 חברי כנסת על החוק הזה, עשיתי דיון במליאה עם הצעה לסדר-יום ודיון בוועדה, ונלחמת – לא קרה עם זה. והינה, רגע של שיח והבהרה איך אפשר כן לאפשר את זה, והגענו לסעיף שיאפשר לעובדים הכי הכי מוחלשים.
אני רוצה לומר תודה גם לקו לעובד, שמולנו – מול הלשכה שלי ומולי – על הדבר הזה תקופה מאוד ארוכה. אני אומנם לא ישנתי, כי יצאנו מפה ב-04:00, אז אולי ההתרגשות לא ממש ניכרת, אבל זה באמת באמת חשוב. בשביל זה אנחנו פה, בשביל הדברים האלה. אנחנו פה כדי לעזור לציבור, כדי לראות אותו, בטח בזמן מלחמה.
אני רוצה לומר גם לציבור שצופה – זאת המשמעות של עבודה פרלמנטרית, זאת המשמעות של פיקוח פרלמנטרי: לבוא, להתעקש, להתעקש ולחפור ולדאוג ולתת חלופות לסעיף ואיך אפשר. מה כן אפשר לעשות ואיך אפשר להתאים.
קודם כול, אני הוקרתי את מי שעזר, אבל את יכולה גם להגיד למה זה לא עבר שנתיים וחצי? את יכול להגיד למה זה לא עבר עד כה? את יודעת, קרדיט לוקחים גם לצד מה שלא היה. אז בבקשה, בהגינות. אני עליתי לפה כדי לומר דברים טובים שצריך להיאבק עליהם עבור הציבור, וגם לך זה מפריע, כמובן. אפשר, את יודעת מה, גם להסתכל על הדברים בצורה נכוחה והוגנת. אפשר לעשות את זה. בסוף מדובר בשכבות מוחלשות, בציבור שצריך שנראה אותו.
אני יודעת שאת מעולם לא הגשת חוק עבור קבוצת אוכלוסייה מוחלשת. אין לך את זה, את לא באת בשביל זה לכנסת, טלי. אני כן באתי בשביל זה לכנסת. אני כן הייתי שבע שנים פעילה בארגון לזכויות עובדים. אני כן עוסקת בזה. זה חשוב לי, זה חשוב לי באמת, גם אם את צינית לגבי זה. אלה חיים של אנשים בקצה בסוף. והינה, רגע נחת קל, ואני רוצה לומר, יו"ר הכנסת, אני רוצה לומר לסיום: כן ירבו. אמן שזה יהיה התפקיד של הכנסת שהיא לוקחת על עצמה, ולא את השררה ואת הדיכוי. הלוואי.
410 מילים של נעמה לזימי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.