קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, אזרחי ישראל, שמעתי אתמול את טאקר קרלסון אומר, ואצטט: אני מתפלל שהמנהיגים של אמריקה יעמדו מול הלחצים של ביבי נתניהו, ולא יערפו את המשטר באיראן בשביל ישראל. באותו ריאיון עם השגריר האקבי, ידידנו עוד התפייט שהוא מכיר את התנ"ך והוא נוצרי מאמין. ואני הסתכלתי עליו, על טאקר, שאלתי את עצמי, למה אתה הולך לכנסייה, טאקר? Why do you go to Church, Mr. Carlson? אתה הולך לכנסייה, כי מה? כי אתה מחפש את האמת, את קרבת אלוהים? אתה הולך כי הכומר מבטיח לך טובות? או כי אתה רוצה לחזק את הרייטינג שלך מול המאמינים התמימים? אתה מתפלל שלא יערפו את המשטר באיראן? טאקר קרלסון מתפלל שלא יערפו את המשטר באיראן? אתה הרי צריך ללכת לכנסייה כדי להתפלל שיערפו. לא שיערפו בגלל לחצים של ביבי נתניהו, בגלל לחצים שלך. אתה כמאמין, כאמריקאי, היית צריך ללחוץ שיערפו, להתפלל שיערפו. אמריקה הרי נוסדה על החירות הזאת.
בשביל מה אתה באמריקה, טאקר קרלסון? כי נוח באמריקה או בגלל בשורת החירות של אמריקה? בגלל מה שנכתב בהצהרת העצמאות האמריקאית, שכל אדם נברא בצלם אלוהים, שזה המקור לכל הזכויות שלו, לכל זכויות האדם שלו? אמריקה נוסדה על הערכים הללו, וכל תורת המשטר האיראני זה ההפך הגמור. ההפך הגמור. שלילת צלם האלוהים שבאדם; תרבות של כפייה ברברית על האנושות. אם אתה לא מוסלם, אדוני – אם לא תתאסלם – אז דינך או למות או להיות עבד. תרבות גזענית, ברברית, טוטליטרית, שרוצה להשתלט על כל העולם. סוריה, לבנון ועיראק היו רק המתאבן. הם משקיעים בדרום אמריקה, באפריקה, באירופה מאות תאים של טרור. ב-CIA אצלכם, קרלסון, יודעים שגם באמריקה, גם על אדמת אמריקה, הם פועלים.
אין סילוף דתי יותר גדול מהאסלאם הרדיקלי. כל-כולו השחתה של צלם האלוהים, של יסודות האמונה, החופש והמוסר. אז אתה מתפלל שאמריקה לא תילחם באימפריית הרשע הזאת; זו שמפתחת נשק להשמדה המונית; זו שטובחת באכזריות בעשרות-אלפי האזרחים שלה, ומאיימת על עוד מאות-מיליונים באזור ובעולם כולו. על מה אתה כן מתפלל, אם אתה לא מתפלל על זה?
ועוד משהו, טאקר קארלסון, אמרת שאתה מתפלל שהמנהיגים יעמדו בלחצים של ביבי, כן? שהם לא יערפו את המשטר בשביל ישראל. אז אני רוצה לומר לך משהו, טאקר, עלינו, על ישראל: אנחנו תובעים את הפעולה הזאת לא רק בשביל האינטרס שלנו; זו תביעה מוסרית, שכל אדם עם צלם אלוהים צריך – והיה אמור – לתבוע. אנחנו תובעים אותה כדי להציל את העם האיראני, כדי להציל את מאות המיליונים שמאוימים על ידי המשטר הזה. את זה אנחנו תובעים; על זה אנחנו מתפללים. כלומר זה לא ארצות הברית בשביל ישראל, כמו שאמרת, טאקר.
זה ישראל בשביל ארצות הברית. ישראל בשביל העולם כולו. עוד משפט אחד, ברשותך, אדוני היושב-ראש.
אנחנו תמיד הראשונים לזהות את הרשע. אנחנו גם תמיד הראשונים לסבול ממנו, ותמיד הראשונים להתמודד איתו. אנחנו המעבדה המוסרית – כך קרא לזה זאב ז'בוטינסקי – המעבדה המוסרית של העולם. תמיד אחרי הניסויים עלינו, הרשע מגיע לכל העולם.
גם בדור הזה אנחנו ראשונים, ואנחנו נתמודד, טאקר. ישראל היא מדינה ריבונית, היא תילחם גם באצבעות, גם בציפורניים, כמו שאמר ראש הממשלה. אתם לא עובדים בשבילנו – אנחנו עובדים בשבילכם, מזהים בשבילכם, נלחמים בשבילכם. אתם רוצים? תצטרפו. לדעתי, אתם מחויבים. לא רוצים? אל תפריעו. רווח והצלה יעמוד לעולם ממקום אחר.
505 מילים של עמית הלוי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.