קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, עצם המחשבה על הקמת רשות חינוך נפרדת לבדואים בנגב היא מחשבה עקרה. צורת חשיבה זו משקפת בדיוק את האופן שבו הממשלה הזו רואה את אזרחיה. (אומר בערבית:)
אנחנו חלק בלתי נפרד מהחברה כולה, ואנחנו חלק בלתי נפרד מהחברה הערבית השורשית, חברה שהעמידה כ-25% מרופאי המדינה, כ-50% מהרוקחים שלה ואלפי אנשי חינוך המשתלבים בכלל המערכות. האם אתם באמת סבורים שנעביר המלצה כזו בשתיקה? האם אתם מעלים על דעתכם שנחזור על כישלונות העבר? שנשוב לימי הממשל הצבאי ולמדיניות הפרד ומשול?
אל מול הנסיבות האלו ניצבת המציאות הכואבת בשטח: 11,000 מורים מוסמכים בחברה הערבית יושבים בבית ללא תעסוקה ועימם 7,000 בוגרי מקצועות פארה-רפואיים שמשוועים להשתלב בשוק העבודה ונהדפים. במקום לנצל את ההון האנושי המזהיר הזה לטובת כלל הציבור, אתם בוחרים בבדלנות. אתם טועים ואתם שוגים באשליות.
אני רוצה להגיד כמה מילים גם בשפה הערבית. (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם:) תחת אחריות משרד החינוך. נמשיך תחת מטריית משרד החינוך, אחריות שלו (אומר בערבית:). תודה רבה.
156 מילים של סמיר בן סעיד. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.