קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, חבריי השרים, חבריי חברי הכנסת, צו תעריף המכס והפטורים ומס קנייה על טובין – אנחנו תכף נדון בתיקון מס' 2, שאני חתמתי עליו לפני חודשיים, אבל ראשיתו בעקבות ועדת טרכטנברג שישבה על המדוכה ושאלה את עצמה איך מטפלים ביוקר המחיה, ועדה רצינית, שישבה תקופה מאוד ארוכה, על רקע מחאה ציבורית צודקת על יוקר המחיה. ואל מול הריכוזיות המאוד-גדולה של השוק הישראלי, הוועדה המליצה – אגב, כבר אז – להעניק את הפטור ממע"מ על יבוא אישי עד תקרה של 150 דולר. זו הייתה ההצעה המקורית. עוד רגע נסביר למה היא נכונה, צודקת וטובה לכלכלה הישראלית ולעסקים בישראל.
בסופו של דבר, התקבלה פשרה – הלכו על מחצית מן הסכום, 75 דולר. מה שקרה בשנים שמאז נכנס הצו הזה לתוקף הוא תנועת מלקחיים כפולה, שבה מצד אחד הצריכה של הציבור הישראלי על המוצרים הללו כאן בישראל גדלה, ומצד שני, המחירים ירדו.
המחירים, למשל במוצרי ההלבשה וההנעלה, ירדו בכ-30% לאורך התקופה הזו, אלא מה, שגם אחרי שהם ירדו בכ-30% לאורך התקופה הזו, הם עדיין נשארו גבוהים בצורה משמעותית מאוד ביחס לממוצע במדינות ה-OECD – בין 29% ל-39% בענפים השונים של ביגוד והנעלה, בריאות וקוסמטיקה, מוצרי חשמל ומכשירי כתיבה. השוק הישראלי מאופיין – כמו בענפים אחרים, במערכת הבנקאות, במזון – בריכוזיות מאוד גדולה, מספר קטן של מונופולים קרטליסטיים. אגב, הם הראשונים שחונקים את העסקים הקטנים ופוגעים בהם ולא משאירים להם מרחב מחיה, ומפקיעים מחירים בצורה דרסטית ביחס למה שמקובל בעולם.
ואגב, בתחום הזה, אדוני היושב-ראש, אי-אפשר להאשים את הכשרות ואת הרבנות הראשית, אי-אפשר להאשים את המע"מ. הרי כל פעם יש איזה תירוץ תורן למה אפשר לעשוק את אזרחי מדינת ישראל. והמהלך הזה של הגדלת הפטור על יבוא אישי הוא מהלך מאוד מאוד פשוט, הוא מהלך שהופך כל אזרח במדינת ישראל ליבואן בפוטנציה, ויבואן הוא מחולל תחרות שמוזיל מחירים כאן, בשוק הישראלי. בניגוד לטענה שהמהלך הזה מעודד אנשים לקנות בחו"ל, הוא מעודד לקנות כאן, אבל הוא בהחלט מחייב את העסקים כאן לריב עלינו, להתמודד על הלב שלנו ועל הכיס שלנו, למכור לנו מוצרים טובים וזולים, ובשירות טוב, וביחס אישי ועם אחריות. המהלך הזה משחרר את אזרחי ישראל מלהיות לקוחות שבויים, מלהיות בני ערובה, מלהיות חייבים לקנות בעסקים בישראל גם כשהמחיר הוא לא טוב, כשהשירות הוא לא טוב.
חבר הכנסת דלל, אתה דואג לעסקים הקטנים. אגב, גם אני דואג להם, אני מוריד להם עכשיו מס הכנסה בתקציב הזה, וגיבשתי להם – יחד איתכם, בוועדת הכספים – מתווה פיצויים במלחמה שהוא פי שלושה ממה שהיה בקורונה. והעברנו את הרפורמה של הרישוי הירוק, ועוד, ועוד הקלה בנטל הרגולטורי, וכולנו עכשיו מעבירים את רפורמת הפיקדונות שסוף-סוף תכניס תחרות למערכת הבנקאית, תוזיל להם את האשראי ב-2% או 3% ואולי יותר מזה. אין דבר שהם צריכים יותר מלגרזן את הרגולציה ואת מחנק האשראי.
ואתם יודעים מה? המהלך הזה דואג להם, ואני מקריא מתוך כתבה בגלובס של גלית חתן, אחרי שחתמנו על הצו, עכשיו, אחרי חתימת הצו: גלובס מציג מדד הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי האשראי בישראל. נתוני הפניקס גמא מצביעים על עליות ברוב הענפים תוך מבצעים אגרסיביים במיוחד. יש לנו באופנה והנעלה, אנחנו מדברים עכשיו על ההוצאות בכרטיסי האשראי בעסקים בישראל, על מוצרים במקטע שבין 75 דולר ל-150 דולר עד שחידשנו מצב. הרי עד 75 דולר – יש כבר הרבה מאוד זמן. ואגב, אלה רוב העסקים הקטנים.
אופנה והנעלה – ההוצאות עלו ב-6%; חשמל ואלקטרוניקה – 12%, 12% יותר רכישות של ישראלים בישראל. מזון – 7%; תיירות ונסיעות – 2%; בתי קפה, טוב, זה לא רלוונטי כי זה לא בתחומים האלה. מחשבים וסלולר – 9%. אגב, שמישהו יסביר לי איזה הצדקה בעולם יש לשלם על מגן מסך פה 100 שקל באיזו חנות כשאני מזמין אותו באינטרנט ב-20 שקלים עד הבית, כולל משלוח? איזו סיבה בעולם יש שנשלם מחירים כאלה?
לקחתי לעצמי כמה דוגמאות, באמת כמה דוגמאות. בושם לאישה של שאנל, 830 שקל בחנויות בישראל, 373 שקלים בהזמנה בחוץ לארץ. שליש מחיר על אותו מוצר. גפני, לא הרבנות הראשית אשמה, לא הכשרות, לא השבת, לא המע"מ. מספרים לנו סיפורים בחלב. נעלי סניקרס, 351 בארץ, 161 – עוד פעם, שליש מחיר. סווטשירט של ראלף לורן, 899 שקלים בישראל, 291 בהזמנה מחוץ לארץ באינטרנט. איך אפשר לעשוק ככה את אזרחי מדינת ישראל?
ככה כותבים שם: כשמנסים לבחון את ההשפעה של המהלך על השוק הישראלי רואים שענף האופנה וההנעלה, אחד הענפים שמועדים להיפגע מהמהלך, נאלץ להתמודד עם המציאות החדשה באמצעות מבצעים אגרסיביים והורדת מחירים. ותקשיבו טוב: עד כה נראה שהוא – כן? שהמהלך – מצליח לשכנע את הציבור לקנות דווקא ברשתות הישראליות, אך יהיה מעניין לעקוב אחר הנושא לאורך זמן.
עכשיו אני אומר לכם באחריות, כי בדקתי מה קרה ב-75 דולר – אנשים קונים יותר בישראל, יותר בזול, וזו תהיה גם התוצאה עכשיו. עכשיו, תראו, אנחנו, חבריי לקואליציה, ניווטנו את הכלכלה בשלוש שנים האחרונות - -
- - באמת במים סוערים, בתקופה מאתגרת ובהצלחה פנומנלית. תראו את השקל ואת הבורסה ואת ההייטק ואת ההשקעות הזרות, את שוק התעסוקה. הגירעון יותר נמוך, הצמיחה יותר גדולה, האינפלציה בטווח היעד. אבל אנחנו חייבים לוודא שזה מחלחל לכל אזרח ואזרחית במדינת ישראל. ראש הממשלה פנה אליי לפני שלושה חודשים, אמר לי: שר האוצר, בוא נתרגם את ההצלחה הפנטסטית בכלכלה לאזרחי ישראל. תכפיל את הפטור ממס, זה מהלך נכון. שוב, תהפוך את הישראלים ליבואנים, תחולל תחרות.
תחרות זה תמיד – תראו, כמו שאם אני אזרוק את הטלפון למטה הוא ייפול, אי-אפשר לנצח את כוח הכבידה – אי-אפשר לנצח את כוחות הגרביטציה של הכלכלה. שווקים בתחרות תמיד יהיו בפריון גבוה ומחירים נמוכים, שווקים סטגנטיים תמיד במחירים גבוהים ופריון נמוך. אנחנו דואגים לעסקים בישראל, המהלך הזה יחזק את העסקים בישראל, יחזק את הכלכלה הישראלית ויאפשר לאזרחי ישראל לקנות בזול.
ותראו, חברים, אני נחוש, אני נחוש לנצח את המונופולים, אני נחוש לנצח קבוצות לחץ חזקות וכל מיני מנגנונים פוליטיים. אני נחוש לנצח את האינטרסנטים. אני נחוש להוכיח שיכול להיות זול כאן, אני נחוש להוזיל את יוקר המחיה בדיור, במזון, במוצרי הצריכה, לשבור את המונופולים, לחזק את התחרות ולהוזיל את המחירים לאזרחי ישראל. זו המדיניות של ראש הממשלה, זו המדיניות של הממשלה. הממשלה אתמול הצביעה – לבקשת ראש הממשלה, לא לבקשתי – הממשלה הצביעה על תמיכה במהלך הזה. זו עמדת הממשלה.
ועכשיו אני אומר לאזרחי ישראל, ובזה אני מסיים: תפתחו עכשיו את המסכים, תעקבו אחרי ההצבעה. אני, אגב, לא צריך להגיד שיש תמיכה של 90% מהציבור הישראלי במהלך הזה, כי הוא מבין שצריך ויכול להיות זול כאן. ואני אומר לאזרחי ישראל, אתם תראו עכשיו אופוזיציה שהיא אופוזיציה לכם, לאזרחים ולמדינה ולא לממשלה. ואני מקווה שלא תראו חברי כנסת בקואליציה שחוברים אליהם נגד המדיניות של ראש הממשלה, ושלי ושל הממשלה כולה. אבל אזרחי ישראל יראו עכשיו מי מצביע בעדם כדי להוזיל להם את יוקר המחיה, כדי שהם יוכלו לסגור את החודש, לקנות יותר ויותר בזול, ומי מצביע נגדם, מי מרים את ידו נגד אזרחי ישראל, מי מרים את ידו כדי שאזרחי ישראל ימשיכו לשלם ביוקר, מי מרים את ידו כדי שהמונופולים והקרטלים ימשיכו לעשוק את אזרחי מדינת ישראל. זאת לא הצבעה תיאורטית.
עכשיו אני אומר לכם, תראו, אני מקווה שההצבעה תעבור. אני מקווה שבסופו של דבר הקואליציה תתאחד ותעשה את מה שטוב לאזרחי ישראל, מה שטוב לכלכלה, מה שטוב ליוקר המחיה. אם חלילה הצו הזה ייפול, אני אחתום על צו חדש - -
- - כיוון שאני נחוש לנצח את המונופולים ולהוזיל את יוקר המחיה לאזרחי ישראל - -
- - אני נחוש לתרגם את ההצלחות הפנטסטיות שלנו בכלכלה לכיס של כל אזרח ואזרחית במדינת ישראל. אני נחוש לשרת את אזרחי ישראל, כן, שמה לעשות, הם לא עשירים ובקושי סוגרים את החודש, והם צריכים לקנות מזון - -
- - והם צריכים לקנות תחפושות לפורים. וכן, ואני חוזר ואומר, חבריי, טלי, אזרחי ישראל קונים כאן כתוצאה מהמהלך הזה. הם לא קונים בחו"ל, הם קונים כאן, אבל הם קונים בזול, כי הם הפכו ליבואנים בפוטנציאל, הם מחוללי תחרות - - -
אני לא פוגע בעסקים הקטנים. זה מחזק את הכלכלה, זה מחזק את העסקים, זה מגדיל את ההיקף של ההוצאה של אזרחי ישראל לצריכה כאן. נקודה.
ואני אוהב אתכם ודואג לכם, ואתם, כן, אתם גם תצטרכו למכור בזול ותצטרכו להתחרות.
אני מסתכל להם בעיניים, אני מסתכל להם בעיניים, אני מוריד להם מיסים - -
אני מוריד להם את הרגולציה והביורוקרטיה.
אני נותן להם חבילת תמיכה ענקית.
אני מאוד מקווה – חנוך, למה אתה צועק? חנוך, למה אתה צועק? למה אתם לא יודעים לנהל מחלוקות, למה אתה צועק?
אני סיימתי. אני רק אומר לאזרחי ישראל: תעקבו אחרי ההצבעה, היא תהיה שמית - -
- - ואתם תוכלו לדעת מי מצביע בעדכם - -
- - כדי שיהיה לכם זול כאן, מי מצביע נגדכם כדי שיהיה לכם יקר כאן.
ואני מקווה שבאוקטובר אתם תבואו חשבון עם כל מי שמצביע נגדכם. תודה רבה.
1,384 מילים של בצלאל סמוטריץ'. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.