קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
כבוד היושב בראש, כנסת נכבדה, חבל שהשר זרק את הדברים שלו ויצא מהאולם.
פתאום הוא דואג לאזרחים. שמעתם על דבר כזה?
בשבוע שעבר הוא התנער מהאחריות שלו כשר בכיר בממשלה, ואמר: מה זה קשור אלינו? מה אנחנו אשמים? מה אנחנו אחראים שהערבים הורגים אחד את השני? אבל פתאום עכשיו הוא מדבר על אחריות לאזרחים ודאגה לאזרחים.
אז כבוד השר, שתבין, דאגה לאזרחים – ברוך השם, כולם יכולים להתלבש ולא לקנות מחו"ל. אבל דע לך שישנם ילדים שרעבים לחלב, בקבוק חלב; דע לך שישנן משפחות שלא מרשות לעצמן לקנות פירות; דע לך שבשר הוא כבר מוצר שאינו בר השגה. אז בזה אתה צריך לדאוג – אתה וכמובן שר הכלכלה, שנכנס לאולם עכשיו – לאזרחים.
אז יום למוחרת שהוא אמר לי בוועדת הכספים – זה לא האחריות שלנו, מה אנחנו קשורים לזה שאתם הורגים אחד את השני – יום למוחרת שוטר הרג בחור בכפר כאבול. אז מה הקוטביות הזאת? איך אתם יכולים לחיות בדיסוננס הזה? איך? תגידו. תיקחו עמדה אחת מוסרית, לפחות כלפי עצמכם, שתהיו באותו כיוון, באותה גרסה.
אני שמעתי את הדברים שלו וממש בא לי לצחוק. הוא חוסך לבעלי העסקים מס הכנסה. כבודו, לא תהיה להם הכנסה כדי לשלם מס הכנסה, לא תהיה להם הכנסה. מה אתה חוסך להם? אתה הורס להם את הבית (אומרת בערבית:).
אני רוצה להגיד: אינשאללה, שיבואו ימים יותר טובים, שאין לנו כאלה שרים שרק דואגים לאינטרס האישי שלהם.
223 מילים של אימאן ח'טיב יאסין. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.