קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, אזרחי ישראל, כנסת נכבדה, היום יום הולדת, נכון? ט"ו שבט, יום הולדת לכנסת. נכנסתי לפה הבוקר – נכנסנו, ראינו תפאורה יפה, היו פה פרחים, היו פה אירועים, פעילויות - -
- - נאומים חגיגיים, ט"ו בשבט. ראש השנה לאילנות, נכון, וגם לאילן הזה בשדה הדמוקרטי שלנו, לאילן הזה, והכול לובש חג, ולבלוב, ועלים ופירות. ואני מהבוקר עובר במסדרונות, מחפש ושואל את עצמי, חבר הכנסת מרגי: איפה גלי? איפה בהרב מיארה? איפה גיל לימון? איפה אביטל סומפולינסקי? בקיצור, איפה הילד של יום ההולדת? עושים חגיגה, מביאים הכול, יש עוגה, אבל חתן השמחה לא מגיע. משקיעים, יום הולדת – הילד של יום ההולדת לא מגיע.
ואם זה לא היה עצוב וטרגי, אזרחי ישראל, אז באמת זה היה מצחיק. ואני אומר את זה כי אני חושב שרוב הציבור לא מכיר מה קורה כאן בכנסת. וביום הולדת צריך לחגוג, אדוני, אבל זו גם הזדמנות לעשות חשבון נפש, וחשבון הנפש נוקב עד התהום.
את בג"ץ מכירים, מה שאנחנו קוראים פה "הקריאה הרביעית" כן? זו הקריאה העיקרית, לא הקריאה הטרומית, הראשונה, השנייה, השלישית. הקריאה הרביעית, של בג"ץ. מכירים גם את הקריאה הטרום-טרומית. אתה יודע, כשאומרים לך: זה לא בגיץ, יעקב, למה תחוקק? באים פה לכולם, ימין, שמאל: אל תחוקקו; תהיה חכם, אל תהיה צודק; תרוויח משהו, לא חבל לך על כל האנרגיה? זה הבג"ץ, את זה אתם מכירים.
מה שלא מכירים זה מה שעושה הייעוץ המשפטי לממשלה לחקיקה כאן. את זה לא מכירים. גם אני לא הכרתי עד שחוויתי את זה על בשרי. ואם אני צריך לסכם את מה שעושה הייעוץ המשפטי לחקיקה כאן, אלו שלושת הנו"נים הבאים: הנטרול, הניסוח והניכוס. נטרול, ניסוח וניכוס. הנטרול זה המאמץ לפני שזה מגיע לטרומית. אגב, זה מתבצע בעיקר לקראת ועדת שרים לחקיקה. בא הייעוץ המשפטי, שמתנגד לחוק, ועושה הכול: פונה לפקידים, פונה ליועמ"שים של צה"ל, של שירות ביטחון, של משרדי ממשלה, לפקידים שהוא מכיר, לפקידים שמשתפים פעולה איתו, אומר להם: תלחצו על השרים, תנטרלו, תעקבו, אם לא הולך, תוסיפו תנאים בוועדת שרים – העיקר שהחוק לא יעבור. זה הנטרול.
אחר כך בא הניסוח, יותר נכון, הניסוח מחדש של החוק. באים לוועדה, יש דיונים, כל השטיקים והטריקים, לנסח מחדש, להכניס נוסחים כאלה ואחרים שיעקרו את החוק מתוכנו, ייצרו עיכוב לתחולה שלו, ייצרו בו תנאים. וכמובן, התנאי הכי חשוב – שהחוק הזה צריך – את מה יעקב? תראה מופתע: היוועצות ביועץ המשפטי לממשלה. כי הוא כידוע חתן השמחה, הוא יום ההולדת, אז צריך להיוועץ בו, והם כותבים את זה, ובאים היועמ"שים ואומרים: חייבים להיוועץ ביועמ"ש.
השלישי, האחרון – משפט אחרון – הדבר השלישי זה הניכוס. אם לא הצליחו בנטרול לפני ולא הצליחו בניסוח, יש ניכוס.
הם באים אליך, אומרים לך: תשמע, החוק עבר, אבל אין מה לעשות – זה כבר המעשה האלים – הם אומרים: אין מה לעשות, ניסינו להסביר לכם שאתם לא באמת המחוקקים, רמזנו לכם, הפצרנו בכם לשנות את החוק.
אם לא הסכמתם, אז הינה, אנחנו מחוקקים אחר כך. ויש הליך שלם של חקיקה, אזרחי ישראל, אחרי שהחוק כבר עבר. הליך שלם. הם מוסיפים חוקים והם מנטרלים אותו בשלב היישום של החוק.
יום ההולדת הזה הוא אחד העצובים של הכנסת הזאת, אבל בכוחנו לתקן, לשנות, להחזיר את הכוח לציבור. נעשה את זה, בעזרת השם.
507 מילים של עמית הלוי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.