קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אומרים שכוח משחית ושכוח מוחלט משחית באופן מוחלט. האמירה הזו מיוחסת ללורד אקטון. בפרשה שלנו, פרשת השבוע שנקרא השבת, פרשת יתרו, אומר יתרו למשה רבנו "לא טוב הדבר אשר אתה עֹשה", ומייעץ לו לנהל את עם ישראל תוך ביזור סמכויות. אז קורה דבר מדהים: לראשונה בהיסטוריה המתועדת, מתמנים שרי אלפים, שרי מאות, שרי חמישים ושרי עשרות. הדבר הזה מייצר מנגנון שבו מתוך כל 1,000 אנשים, 131 מקבלים תפקיד, 13%, בעצם. מה הדבר הזה מייצר? הוא מייצר מנהיגות מרובדת, מחולקת. לפי המסורת היהודית, מביא כאן הרב זקס, עם ישראל מכונה "ממלכת כוהנים וגוי קדוש", כלומר מנהיגות היא לא דבר שניתן לאדם אחד; הרבה מאוד אנשים יכולים להיות מנהיגים.
יש רק עוד מקום אחד בתורה שבו מופיע הביטוי "לא טוב" – בפתיחת ספר בראשית, כן. בפרשתנו, "לא טוב הדבר אשר אתה עושה", ובפתיחת ספר בראשית, "לא טוב היות האדם לבדו". יש אפילו שיר יפה עם המילים האלה. לא טוב היות האדם לבדו, לא טוב להיות לבד, לכן אעשה לו עזר כנגדו, ובפרשה שלנו לא טוב להנהיג לבד, עם ישראל צריך לבזר את הכוח.
זו הסיבה שבניגוד לרוב הדתות, רוב העמים, לרוב המנהיגים היהודים, גם הפוליטיים וגם הדתיים, לא היה לבוש מיוחד אף פעם. אם היית רואה רב ברחוב, לא היית מבדיל בינו לבין אדם מן השורה וכנ"ל מנהיג. יש אומנם מסורות בשנים האחרונות שכן, אבל ברוב-רובם של המקרים, תראה רב ברוב הקהילות החרדיות או הדתיות – הוא לבוש כמו כולם, וכנ"ל פוליטיקאי. למה? שוב, אותו רעיון: כל עם ישראל, כל העדה, כולם קדושים. כל עם ישראל "ממלכת כוהנים וגוי קדוש". הנשיא הראשון של מדינת ישראל אמר שהוא נשיא של מיליון נשיאים. הוא התכוון לומר שכל אחד אצלנו יש לו דעה, כל אחד יש לו עמדה, וקשה להיות מנהיג של מנהיגים. אבל הצד השני – אתה רואה כמובן אנשים מישראל בכל צומתי ההחלטות בעולם.
אני חושב שהדברים האלה יפים, כי אנחנו חוזים בימים אלה בכמה ועדות בכנסת בבליץ מטורף שעושה בדיוק ההפך מפרשתנו: במקום ביזור סמכויות – ריכוז סמכויות. כל מי שמעקר, כל מי שמאזן את היכולת של הממשלה לשלוט לבדה – מעבירים עליו חוק, אם זו הרשות השופטת ואם זו התקשורת. כל מי שמנסה לעמוד כנגד הממשלה ולהיות איזון רשותי, באים ומחוקקים לו על הראש. החוק האחרון, חוק המל"ג של אביחי בוארון – בדיוק זה: בואו ניקח גם את הדבר שעובד יפה, האקדמיה הישראלית, ונשלוט בו, כי למה לא?
אז אני חושב שהדברים האלה, אדוני היושב-ראש, הם לא רק לא נכונים דמוקרטית – הם לא נכונים למסורת היהודית שלנו, כי המסורת היהודית האמינה שיותר מדי כוח מייצר בהכרח שחיתות, והאיזון, האיזון של הכוח והביזור שלו, הם הדרך הנכונה לשלוט אחרת. "לא טוב הדבר אשר אתה עשה". תודה.
430 מילים של משה טור פז. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.