קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה רבה, אדוני היושב בראש. כנסת נכבדה, אני רואה שהשר הכושל ביותר – והתחרות פה קשה, כי כולם כושלים אחד אחרי השני – ברח, אז אני אתייחס לכמה דברים שהוא אמר, בקטנה. לא התכוונתי לדבר עליו, אבל אין ברירה. החוצפה שהוא מעז לדבר אל חבר הכנסת מיקי לוי, מפקד מחוז ירושלים לשעבר, מדבר אליו בגסות ונבזות. מי אתה בכלל? כשהוא היה מפקד מחוז ירושלים – הוא היה רב עם השוטרים של המחוז. יש לו תמונות שלו רב איתם. לי, למיקי, לשרון, לאף חבר כנסת באופוזיציה אין את המכות של בן גביר עם שוטרים. מכות – שמנסים לתפוס אותו פיזית. אז הוא פונה למיקי לוי. מיהו בכלל? מעז לדבר איתנו על נימוסים והליכות? סליחה, מה זה הבת של חנה בבלי? סליחה, הבן של חנה בבלי, שלא יתבלבל פה מגדרית. הבן של חנה בבלי, הוא נותן לנו שיעור על נימוסים והליכות. הוא המסית הלאומי.
אבל אני רוצה להגיד משהו אחד על האדון הזה, שהוא ממש לא נכבד. הוא ישב אצלי בוועדה לביטחון פנים, יש ציטוטים מדויקים שלו על כמה חשוב לחסום כבישים בהפגנות של אהוביה סנדק, זיכרונו לברכה, כמה חשוב לחסום כבישים, שכבישים זו התגובה. אז הוא פה, עכשיו, בא ומעז, מעז לדבר נגד חסימת כבישים. מה זה, אין לך שום עמוד שדרה? פעם אתה אומר ככה, פעם אתה אומר ככה?
ועוד משהו אחד. עכשיו, מה בא אליו חבר הכנסת רון כץ? אמר לו למה אותו עבריין – עבריין, אגב, מצית אוטובוסים, תוקף תנינים, הבנתי שגם הוא יש לו קטע עם תנינים – מרדכי דוד, למה לא נחקר במשטרה? בסוף האדם הזה לא רק חסם. הוא קילל אותו, הוא אמר לו "חמינאי של דורנו", קרא "דיקטטור" לנשיא בית המשפט העליון לשעבר, אדם שבאמת לא רק אני כעורכת דין, אלפים בכל העולם לומדים את פסקי הדין שלו. לאן הגענו שהעבריין הזה חוסם וקורא לנשיא בית המשפט העליון לשעבר "חמינאי של דורנו"? אין טיפה בושה.
ואז הוא בא לפה ואומר למה שקמה ברסלר? אז בוא, אני רוצה רגע לעשות סדר פעם אחת ולתמיד באירוע הזה. כשהעם מפגין נגד שלטון זו מהות הדמוקרטיה, זו מהות הדמוקרטיה. וכאשר השלטון הזה, העלוב הזה, שהיום ראינו כמה שהוא עלוב ביום ההולדת של הכנסת – אני אדבר על זה כבר בנאום הבא שלי – כששלטון שולח בריונים לתקוף אנשים זו דיקטטורה, אתה מבין את ההבדל? כשאנחנו נלחמנו עם דגל על המדינה הזאת, על הרפורמה המשפטית, זו המהות של דמוקרטיה; אבל בריונים שתוקפים אנשים – ככה נראית דיקטטורה.
ושלא יהיה ספק לכל מי שמעז להשוות בין, באמת, העבריין הזה, מרדכי דוד, לבין עשרות אלפי מפגינים – אני מסיימת - -
- - מפגינים אמיצים שיצאו עם הדגל, אצל חלקם גם ביקרתי בבתים כשהם נקברו פה, במדינת ישראל, אחרי 7 באוקטובר - -
- - שהמשפחות שלהם – מילה אחת – איבדו את הבנים שלהם שנלחמו עם הדגל. על מה הם נלחמו? על מדינת ישראל הדמוקרטית. אתם משווים אותם בכלל לעבריין שתוקף את נשיא בית המשפט העליון? לא. זו דמוקרטיה וזו דיקטטורה, ושילמד את זה לפני שהוא בא. ובפעם הבאה שהוא בא ונופל על חברי כנסת – רק מילה אחרונה, אני מסיימת, מרגי – הפחדן הזה, שמפחד לשלוח נתונים לוועדה לביטחון לאומי, המינימום של המינימום – שיישאר פה וישמע את חברי הכנסת. תודה.
512 מילים של מירב בן ארי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.