קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, הרמטכ"ל מופז יכול היה לסגור חטיבה; הרמטכ"ל יעלון יכול היה לסגור חטיבות ואוגדות. כך גם הרמטכ"לים אשכנזי, גנץ, איזנקוט וכוכבי. גם בדיעבד הם לא נדרשו לתת דין וחשבון על הפגיעה הקשה בכשירותו של צה"ל וביכולתו להתמודד עם אתגרים מורכבים כמו מתקפת שמחת תורה והמלחמה מרובת החזיתות שהגיעה בעקבותיה.
רמטכ"לים יכולים, כידוע, גם להחליט על פיילוטים שבהם מנסים בכל הכוח להתעלם מהפיזיולוגיה ומנתוני הטבע ולהכניס חיילות ליחידות עילית קרביות, גם אם בשביל זה מנמיכים רף נדרש. אבל שרמטכ"ל יוכל להחליט על סגירת גלי צה"ל? שומו שמיים. מי יכשיר עיתונאים עבור 12, 13 ו-ynet? מי יהדהד את המסרים של הפרקליטות? אז באים שופטי בג"ץ ומוציאים צו ביניים כנגד סגירת גלי צה"ל, אבל באותו זמן ששופטי בג"ץ רומסים את הדמוקרטיה ואת היכולת של נבחרי הציבור למלא את תפקידם, הנשיא מטעם העליונים, השופט עמית, קונן בשבוע שעבר מול לשכת עורכי הדין על כך שפוגעים בעצמאות הרשות השופטת.
עם משפט אחד שאמר שם השופט עמית אני בהחלט מזדהה, רק חבל שהוא לא מקשיב לעצמו. וכך הוא אמר שם – אני מצטט: "אם החוק אינו שווה לכולם, החוק אינו שווה כלום". באותו הרגע האירוניה מתה. ראש המערכת הכי צבועה, עם האכיפה הכי בררנית, קורא לחוק ששווה לכולם? אכיפת החוק שווה למרדכי דוד ולקפלניסטים האנרכיסטים? ניגוד עניינים מוחל על שופטים כמו שהוא מוחל על נבחרי ציבור? היועמ"שית מתייחסת אותו דבר לממשלה הקודמת ולממשלה הנוכחית? הפצ"רית העבריינית קיבלה אותו יחס כמו לוחמי כוח 100 הגיבורים שעליהם היא העלילה עלילת דם מזעזעת?
אני רוצה לומר מכאן לשופט עמית ולחבריו: כמאמר השיר, "ולפעמים החגיגה נגמרת". רוב הציבור כבר מבין טוב טוב את הפוזיציה הפוליטית שלכם; לרוב הציבור כבר ברורה התנהלות תפירת התיקים שלכם – עיין ערך הפרשייה הביטחונית שחוסה תחת איסור פרסום. מהיכרות קרובה ואישית עם העצור, שהוא אחיו של ראש השב"כ, ברור לי ולרוב הציבור שזו עלילת דם שפלה שכל מטרתה לפגוע בראש השב"כ ודרכו – בראש הממשלה. רוב הציבור כבר הפנים שאתם חותרים להפלת הממשלה ולדרדור מדינת ישראל להיות מדינת כל אזרחיה.
ומכאן אני קורא לפרקליטות ולעומדים בראשה: הפסיקו לאלתר את התרגילים המלוכלכים שלכם, די, נמאסתם. תודה רבה.
334 מילים של אבי מעוז. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.