קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אני לא יכולה להגיד, לצערי, כנסת נכבדה. וגם לא מפתיע אותי שאלמוג כהן יצא. באמת, אני ישבתי פה, הכנתי נאום ותהיתי על בזבוז כספי הציבור. באמת, על מה האיש הזה מקבל שכר ממדינת ישראל? עומד פה, מדבר כאילו, כאילו מדבר עובדות – שום קשר בין המציאות למה שהוא אומר. לא יודע אפילו במפלגות מי נגד מי, לא יודע מי בבית המשפט העליון, מי חתום על הצו, מי אמר מה. אבל זה אפילו לא שהנייר סובל הכול, זה הכול ממוחו הקודח. מדבר, מדבר, משתלח בחברה הערבית, אי-אפשר לדבר ערבית, אי-אפשר זה. מה, מאיפה באתם? לאן אתם רוצים ללכת?
באמת, יושב פה גם אתה, השר דיכטר. אני חייבת להגיד לך, אני חברת כנסת חדשה, אני פה חמישה חודשים. כשאני שירתי בצבא – אתה היית יו"ר השירות כשאני שירתי שם. והמדינה הזאת הייתה מקום אחר לגמרי. היום זה ט"ו בשבט, ובכנסת בבוקר היה מקסים. אני חייבת להגיד, הכנסת לבשה יום חג. היה כיף. היה רגע של נורמליות. היה נראה כמו איזה פרלמנט בשיא תפארתו ושמחתו. ניהלתי הבוקר שני דיונים בוועדת החינוך, רצתי בין לבין, כי היו ילדים קטנים בכיתה ג'. הלכתי להקריא להם ספר שאני מקריאה לילדים שלי על דמוקרטיה, רחוב ללא שם, היה כיף.
אבל אז מגיעים למליאה ומבינים שיו"ר הכנסת – שלא רוצה שיקראו לו יו"ר חצי הכנסת, אבל הוא האימ-אימא של יו"ר חצי הכנסת, כי אם הוא גרם לזה שחצי בית לא יהיה כאן, זה לבושתו. אגב, הוא הלבין את פניו של ראש הממשלה.
ראש הממשלה עמד פה מול מליאה ריקה, וזה על אמיר אוחנה. ומגיע לראש הממשלה שזה יו"ר הכנסת שלו. אני מצטערת בשבילך, מזכיר הכנסת, ואני מצטערת בשביל כל עובדי הכנסת, שצריכים לחזות בביזיון הזה. ואלמוג כהן, שנמצא פה ומגבב שטויות על הדוכן, באמת מקיא מהפה על הדוכן. ואחר כך מה קורה? איזה עבריין צעצוע מרדכי דוד הולך ותוקף את נשיא בית המשפט העליון לשעבר אהרן ברק. פותח לו את הדלת, האדם ניצול שואה בן 89, שראש הממשלה שלח אותו רק לפני שנה להאג לייצג אותנו. מה אתם חושבים שיקרה? לאן ההסתה הזאת שאתם מקיאים מהפה, האלימות וההסתה כל היום – לאן היא תגיע? אני אגיד לכם לאן היא תגיע – לשלושה כדורים.
349 מילים של עדי עזוז. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.