קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
מכובדי היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, בשבת האחרונה עמדנו בתל אביב אלפי אזרחים, ערבים ויהודים, ואמרנו בקול ברור: די לפשיעה, די להזנחה, די למרחץ הדמים בחברה הערבית. לא עמדנו שם בשביל סיסמאות, אלא בשביל החיים שלנו.
27 נרצחים מתחילת השנה, חמישה נרצחים, אדוני היושב-ראש, רק בשבוע האחרון: תימור עטאללה מירכא, מוסעב אבו ג'והר מיפיע א-נאצרה, חאלד ג'מאל מחאמיד מזלפה, עומר שמאלי מרמלה, ראוף מריסאת, (אומר בערבית: היום,) מאעבלין, (אומר בערבית: רחמי אללה עליהם). אלה לא מספרים קרים, אלה אחים, אחיות, ילדים והורים. אלה בתים שנשארו עם כאב שאין לו מילים.
עמדנו בתל אביב כי לא היה אפשר להמשיך לשתוק, כי השתיקה הפכה לאדישות מסוכנת, כי הפשיעה בחברה הערבית אינה גזרת גורל אלא תוצאה של מחדל מתמשך והזנחה. המסר שלנו היה חד וברור: אנחנו דורשים ביטחון עכשיו, לא עוד הבטחות, לא עוד נאומי ניחומים, לא עוד ועוד ועדות. לא ניעלם אחרי הפגנה אחת או שתיים. נמשיך לעמוד, נמשיך לזעוק, נמשיך להיאבק – נמשיך להיאבק עד שהמדינה תיקח אחריות ועד שהחיים שלנו יקבלו ערך אמיתי.
ראיתי לפני זמן קצר בחדשות שבית המשפט נעתר לבקשת ראש הממשלה לדחות את הדיון שלו מחר על מנת לפגוש את ויטקוף בעניינים אזוריים. אני מצפה מראש ממשלה לבקש דחייה על המלחמה בתוך החברה הערבית, על עניינים פנימיים, על הרציחות בתוך היישובים שלנו. אבל משום מה, ראש הממשלה משחרר את הרסן לבן גביר לעשות מה שבא לו. הפשיעה לא מעניינת את השר; רק לרעשי המסגדים הוא מפנה ומיישם את המדיניות – קובע מדיניות ונותן הנחיות להנמיך את אל-מואזין, המואזין במסגדים.
אנחנו רוצים ודורשים שראש הממשלה יכנס את הוועדה ויקבל החלטות למען החברה הערבית. הגיע הזמן שאנחנו נחיה בחברה שיש בה שלום, שיש בה ביטחון, שיש בה שלווה. וכולנו רוצים את זה, יהודים וערבים כאחד. תודה.
276 מילים של ואליד אלהואשלה. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.