הפרות מצד המשטרה בנגב, ובמיוחד תראבין א-סאנע

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, כל שבוע אנחנו עומדים כאן במליאה ומציגים אי-אמון בממשלה, ובכל שבוע חברי הכנסת של הקואליציה עוזבים את המליאה ולא באים להצביע. וגם אם היו באים, כולם היו מצביעים כמובן נגד, כי מדובר באנשים שכל מה שמעניין אותם הוא השרידות הפוליטית שלהם. לא מעניינת אותם המדינה, לא מעניין אותם המוסר – מעניין אותם איך להישמע למנהיג העליון, ולא לסטות לא ימינה ולא שמאלה.

ואני מקווה שאותם חברי כנסת לא מסתמכים רק על ערוץ 14 ועל הסקרים שהם רואים, כי אם הם היו מסתכלים על הסקרים האמיתיים, הם היו בוודאי רואים שלא צריך את האי-אמון כאן בכנסת – צריך לראות מה קורה בציבור. מה שקורה בציבור זה שרק 27% תומכים בממשלה, מאמינים לממשלה. אני חוזר: 27% נותנים אמון בממשלת נתניהו, כל השאר לא. אבל 68 המנדטים שלהם שמוקפים, אגב, באותם – איך אני אקרא לזה? – כלבי שמירה של מכונת הרעל, שדואגים שאף אחד לא יעז לסטות ולו לרגע מהמסרים של ראש הממשלה. ומי שחס וחלילה סוטה לרגע מהמסרים של ראש הממשלה, הוא מייד מוחלף, הוא מייד מותקף; עשרות ומאות בוטים יתקפו אותו, הוא ינודה מהמחנה, והוא יאבד את הקריירה הפוליטית שלו, רק בגלל שהוא הצליח להגיד איזושהי עמדה ערכית, בסיסית, ולא זרם יחד או לא הביע נאמנות מוחלטת למנהיג העליון.

נתניהו בכלל הוא משהו לא יאומן. האמת, זה לא דבר שהוא מכיר. אתן לכם כמה דוגמאות לראש הממשלה שלכם. כשהוא מתראיין באנגלית הוא ראש ממשלה מאוד הומני, ליברלי. הוא – איך אני אגיד? – נגד הפצצות שטיח, כי זה לא מוסרי. הוא בעצמו בלם את ההפצצות. הוא במו ידיו בלם את צה"ל מלעשות הפצצות שטיח, שזה כמובן שקר גס. אלא מה? הוא חוזר לארץ, ואז הוא מבין שהבייס שלו דווקא אוהב הפצצות שטיח, הבייס שלו דווקא אוהב חיסול של אנשים חפים מפשע. ואז לא, לא – הוא היה בעד הפצצות שטיח. ביידן הוא הבעיה. ביידן עצר אותו. אילולא ביידן הוא היה מכסח את האימ-אימא שלהם. רק ביידן עצר אותו.

מה אני אגיד לכם, לא להאמין. עומד על הדוכן פה, איפה שאני עומד עכשיו, ואומר בקולו, אך לפני שבוע: אני הייתי אצל מבקר המדינה, אני נחקרתי. מי לא נחקר? רונן בר לא נחקר – ראש השב"כ; הרצי הלוי לא נחקר – הרמטכ"ל. אלא מה? הם נחקרו, ויותר מפעם אחת, וענו על שאלות, והגישו מסמכים, לא את אותו תחקיר שעשה לו המבקר המלטף – תחקיר אמיתי. אבל מה, ראש הממשלה חשב שכולנו מטומטמים, הוא יגיד וכולם יאמינו. אז לא. תדעו לכם, הוא נחקר ברכות, הם נחקרו ממש, על ידי מבקר המדינה.

אני אתן לכם עוד דוגמה. יום אחד מעבר רפיח חשוב, ממש חשוב, זה הצינור שממנו נכנסת העזרה לחמאס, הנשקים לחמאס, הכספים לחמאס. אבל זה היה, עכשיו? עכשיו הכול בסדר. זה בסדר שמעבר רפיח יהיה פתוח, זה לא מזיק לאף אחד, הכול בסדר.

פעם אחת עומד כאן נתניהו – נדמה לי, אפילו בט"ו בשבט, לפני כמה שנים – ובנאום תקיף מגן על מערכת המשפט; קורא לעצמו: אני מגן מערכת המשפט. היום הוא הורס מערכת המשפט. למה? כי זה לא מתאים לו, זה לא מתאים לו, זה לא באינטרס שלו. היום האינטרס שלו זה לחרב את מערכת המשפט, כדי שלא יהיה משפט. כדי שהאמירה המקוממת שלו: "לא היה כלום, כי אין כלום" – לא היה כלום, כי אין כלום, אז מה אתה מחרב את בית המשפט? מה אתה בורח ממשפט? תעמוד למשפט. גם בזה אתה משקר? אתה יודע שהיה, ועוד איך היה, ובגלל זה אתה כל כך מפחד.

קטר – פעם אחת היא שותפה נאמנה, פעם אחת היא אויב. הכול תלוי באינטרס; חמאס – יום אחד הוא נכס, למוחרת – כוח נגדי לרשות הפלסטינית, ופתאום הוא אויב. מממן אותו 30 שנה, עומד ואומר: אני חושב שזה אינטרס ישראלי להעביר כסף לחמאס, ויום אחד חמאס זה האויב. אז תחליט, נתניהו, חמאס זה האויב שלך או הידיד שלך? כי במשך שנים חשבנו שהוא ידיד שלך – כמויות הכסף שהוא קיבל ממך.

וגם דברים אחרים. עמד והתחייב לאלמוג כהן שהוא יקדם שדה בדרום, ורק שדה בדרום, ואולי אחרי שיהיה שדה בדרום, אם יצטרכו עוד, אולי יהיה גם שדה בצפון. ומה עכשיו? אמר, פירק את המוקש הקטן הזה, ועכשיו – שום דבר. עכשיו אני רואה בחוק ההסדרים שני שדות תעופה במקביל, אחד בדרום, אחד בצפון. הולך לשים לנו בעמק יזרעאל, על יישובים, בהתנגדות נחרצת של המשרד לאיכות הסביבה של סילמן – התנגדות נחרצת, שאומרת: לא יכול לקום שם שדה תעופה. מעבר להרס של החקלאות, מעבר להרס של הפינה היפה הזאת שתיירים פוקדים אותה, מעבר לזה שזה אסם התבואה של מדינת ישראל, מעבר לזה, היא אומרת, 14,000 איש לא יוכלו לחיות שם. אבל מה זה משנה? מה זה משנה? את מי זה מעניין? כל זמן שזה לא מעל קיסריה הכול בסדר, מה זה משנה? העיקר לעשות את מה שהוא חושב שטוב לו.

עושה הסכם להחזרת החטופים – וחוזר בו; כופים עליו הסכם שנה אחרי – חוזרים 46, יותר ארונות מאנשים חיים. ומה? הוא לוקח את כל הקרדיט: אני, אני החזרתי את החטופים. לא, אתה לא החזרת את החטופים, נתניהו, אתה משקר. מי שהחזיר את החטופים זה העם, המחאה וביידן שהקשיב לה. לא אתה שהקשבת, כי אתה לא הקשבת, אתה רק ניסית כל הזמן לסכסך אחד עם השני, זה מה שעשית. מי שהחזיר אותם – אני אחזור על זה – זה המחאה וביידן, שהקשיב למחאה. זה הסיפור.

סליחה, טראמפ, שהקשיב למחאה, תודה. ואל תיקח לעצמך קרדיט שלא מגיע לך. כי אם אתה היית עובד כמו שצריך בממשל ביידן, אגב, ועושה את אותה עסקה שנה לפני, 46 אנשים היו חוזרים לכאן חיים, ולא בארונות. העיקר, אתה עושה מסיבות עיתונאים, ומתגאה, והינה הניצחון המוחלט. לא ניצחון מוחלט, כישלון מוחלט, כישלון מהדהד. מי מנהל את עזה היום? טורקיה וקטר. איפה היית שנתיים וחצי? שום יוזמה לא הייתה לך.

ההצעה הזאת של טראמפ היום הייתה כבר שלושה, ארבעה חודשים אחרי תחילת המלחמה. איפה היית? נתת את כל – לא עשית כלום. כלום לא עשית. ואז מה קרה? טראמפ בא עם תוכנית. רק שטראמפ בא עם תוכנית לא כל כך טובה: במקום שהאמירתים והמצרים יהיו בעלי הבית, הקטרים והטורקים בעלי הבית. מממני חמאס ותומכי חמאס הם בעלי הבית, והם יהיו השכנים שלנו בגבול עזה, והם ימשיכו לממן את חמאס. כישלון מוחלט, לא ניצחון מוחלט. ובכול אתה אשם. אבל לא משנה. אתה אמרת ב-2024: אני לא מימנתי את חמאס. רק שכחת שב-2019 אמרת, ואני מצטט: "מי שרוצה לסכל הקמה של מדינה פלסטינית צריך לתמוך בחיזוק חמאס ובהעברת כסף לחמאס". זה אתה אמרת, לא אני אמרתי. ועכשיו אתה אומר: חמאס? אני לא אמרתי. בושה לך.

ב-2022, לפני הבחירות – בטח תגיד את זה גם לפני הבחירות האלה – אתה אומר: נוריד את מחירי החשמל, המים והארנונה. אנחנו עכשיו בינואר 2026, מחירי הארנונה קפצו בעשרות אחוזים, מחירי המים – בעשרות אחוזים, מחירי החשמל – בעשרות אחוזים. אבל מה אכפת לך? אמרת. ואתה יודע מה הבעיה, נתניהו? אתה תגיד את זה גם לפני מערכת הבחירות הזאת. אתה תגיד את זה, ואתה תגיד חינוך חינם מגיל אפס לגיל שלוש. ואתה יודע מה הבעיה? לא אתה הבעיה, אתה שקרן מועד, כולם יודעים את זה. לא אתה הבעיה, הבעיה היא שיש אנשים שמאמינים לך, ואת זה אני לא מצליח, לא מצליח להבין איך 68 הכבשים שיושבים כאן בשמאלי עדיין ומאמינים לך; איך יש אנשים בכת שלך, הביביסטית, שעדיין מאמינים לך ועדיין נופלים, ובינתיים המדינה הולכת פייפן. תודה רבה.