הפרות מצד המשטרה בנגב, ובמיוחד תראבין א-סאנע

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, לפני שאני אתייחס להצעת האי-אמון, אני רק רוצה להבין. אם סגן השר משיב על הצעות אי-אמון, מן הראוי שסגן השר גם ישב באולם ויקשיב, ואחר כך הוא יחליט אם הוא רוצה להגיב או לא. נכון, אדוני המזכיר, אדוני היושב-ראש?

בסדר, אבל סגן השר בחר להשיב על הצעת האי-אמון, ועזב לפני שהסתיים דיון סיעתי. אז אני מניח שהשר דיכטר לא ירצה להגיב על הדיון.

אני רק אומר שמבחינה פרוצדורלית זה לא בדיוק נכון.

אבל אני רוצה להתייחס דווקא לדבריו של סגן השר אלמוג כהן, ידידי אלמוג כהן. אני חושב שברמה האישית אנחנו די מסתדרים ואין לי שום בעיה, ואני חושב שהוא גם פעל נכון ב-7 באוקטובר. אני מוקיר ומעריך את האומץ שלו, ואני חושב שהוא גם מייצג ציבור, כפי שכולנו מייצגים את הציבור. אני רק לא מצליח להבין מה גורם לסגן השר כל פעם לדבר דברים – שאל"ף, הוא לא בקי בהם, כי הוא לא התעמק, ודבר שני, כל הזמן להסיט את הדיון מהנושאים העיקריים.

במקום לדבר על מה שקורה היום בעזה, ובמקום לדבר על עתידה של עזה והחלטות שמתקבלות בממשלת ישראל, סגן השר בוחר לדבר על נשיא בית המשפט העליון. אגב, לדבר דברים שהם פשוט לא מציאותיים; המציאו פייק על עבריין בנייה, וככה מכנים את נשיא בית המשפט העליון, ואחר כך מתפלאים למה בעצם חצי הכנסת לא משתתפת ביום החג של הכנסת.

כן, כן, משום שככה לא מתנהגים. גם אני, גם אני כחבר כנסת מטעם ישראל ביתנו, לא אוהב התערבות של בג"ץ בהחלטות של הכנסת. אבל כשהכנסת רומסת, רומסת את האופוזיציה, רומסת את הציבור שלא בחר בה, והשרים הופכים לשרים של הציבור שלהם ולא שרים של כלל אזרחי ישראל, הדבר היחיד שנשאר זה בעצם שבג"ץ, כבלם הזעזועים, יעצור את הטירוף הזה.

הרי אין לי דרך אחרת להסביר, אבל כשהממשלה מתעסקת בדברים שלא לטובת הציבור אלא בדברים רק לטובתו האישית של ראש ממשלת 7 באוקטובר, אז מה אתם מתפלאים אחר כך? לכן אני מתפלא על ההתנהגות הזאת, על הניסיון כל הזמן להסיט את הדברים מהעיקר.

חבל שסגן השר יצא, כי רציתי לשאול אותו שאלה פשוטה: האם סגן השר כהן מרוצה מזה שיש היום מס חמאס, מזה ש-4,000 משאיות סיוע נכנסות כל שבוע לרצועת עזה משטחה של מדינת ישראל דרך המעברים כרם שלום, כיסופים, זיקים? האם סגן השר מרוצה שיש 35,000 מחבלים שיכולים בכל רגע נתון לפלוש, חלילה, כמו שהם עשו ב-7 באוקטובר? הוא תושב הדרום, לא אני תושב הדרום.

אז אני רציתי לשמוע מסגן השר כהן התייחסות רצינית. במקום זה שמענו שבן אדם בוחר להשתלח בנשיא בית המשפט העליון. אין לו מושג מה זה החלטת ביניים, אין לו מושג מה זה צו ביניים. הוא גם לא קרא את המסמך; אחרת הוא היה משיב לי: כן, קראתי ולכן אני מדבר. מן הראוי – ובזה אני מסיים – שחבר כנסת, סגן שר בישראל, שעולה כאן בכנסת, שייתן כבוד לכנסת, שידע ויתעמק בנושא שהוא מדבר עליו. אחרת זה פשוט נראה ליצן, זה נראה קרקס גדול. תודה רבה.