קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה רבה, אדוני. חברות וחברי הכנסת, ברשותכם – חידון. כן, אתם במצב למרות השעה המאוחרת בלילה? יש לי חידה. מתרכזות? מתרכזים? מי אמר: "אדוני הנשיא ג'ו, אני רוצה להודות לך שבאת לכאן היום ועל תמיכתך החד-משמעית בישראל בזמנים קשים אלה, תמיכה שמשקפת את רצון העם האמריקני"? מי אמר: "ראיתי את תמיכתך בכל יום בעומקו וברוחבו של שיתוף הפעולה שלנו מאז תחילת המלחמה הזאת, שיתוף פעולה ברמה חסרת תקדים בהיסטוריה של הברית הגדולה בין שתי האומות שלנו. אנחנו רואים את התמיכה הזאת במחויבות הבלתי מתפשרת שלך לספק לישראל את הכלים שלהם אנחנו זקוקים כדי להגן על עצמנו. אנחנו רואים את התמיכה הזאת במסר התקיף שהעברת לאויבים שלנו, לא להעמיד למבחן את הנחישות שלנו, ובשתי נושאות המטוסים ששלחת לאזור כדי לגבות את המילים האלו במעשים"? כן, גברתי?
שתי נקודות לחברת הכנסת מטי כוכבי. כן, גם אתה רוצה, גם אתה מקבל.
עכשיו, חידה נוספת; מי אמר: "בשלב מסוים לא הייתה לנו מספיק תחמושת וגיבורים נפלו. חלק מאובדן התחמושת היה כתוצאה מאמברגו, ואני גמרתי אומר שלא נגיע למצב הזה יותר". "המצב השתנה לבלי הכר עם כניסת הנשיא טראמפ". מי אמר?
אין לתאר. איזה מביך, איזה עלוב, איזה פח. באמת, איזה פח. אין תחמושת – זה אשמת ביידן; התפרקות הצבא – זה אשמת אחים לנשק. טבח 7 באוקטובר – אשמת הקפלניסטים; הפקרת החטופות והחטופים – אשמת משפחות החטופים וההפגנות; המוות של פעוטות במעון פיראטי חרדי – אשמת היועמ"שית; השסע בחברה – אשמת ערוצי התבהלה; הטבח בקיבוצים – אשמת החילונים שלא שמרו שבת; חמאס חזק בעזה – רבין ואוסלו, כמובן, כמובן.
ובכן, ברכות ללשכה הקטרית על הנאום. באמת, נאום – גיבורים נפלו כי לא הייתה תחמושת בגלל ג'ו ביידן. איך מסתיים הנאום הקודם לכבוד ג'ו ביידן? הוא הסתיים במילים - -
- - "אני יודע שאני מדבר בשם כל ישראל כאשר אני אומר: תודה, אדוני הנשיא, תודה שאתה עומד לצידנו – היום, מחר, תמיד".
302 מילים של מרב מיכאלי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.