קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה, אדוני היושב בראש. כנסת נכבדה, איפה שר האוצר? מנמנם? ישן? ישן, לילה טוב לבצלאל. שלוש שנים אני בכנסת – כל פעם שיש תקציב הוא הולך לישון. לילה טוב מכנסת ישראל לבצלאל סמוטריץ', חלומות פז.
חבר'ה, תראו, כל הזמן דיברתי על דברים – אני רוצה לדבר על התקציב הזה. קודם כול, תקציב מאוד עצוב בעיניי, כי איך שר שלוש שנים ואין לו שום רפורמה? כלום, אפס, כלום הוא לא מביא. כלום. תן משהו קטן, חיסכון לכל ילד בוגר נגיד, משהו, סבסוד, משהו למעמד הביניים. תן לנו הקלות, בצלאל. כלום. אתם רואים? ככה, כמו שבצלאל ישן, ככה התקציב נראה. אפס דברים למעמד הביניים. אגב, יש למלא חבר'ה, לא למעמד הביניים. עכשיו, אתם יודעים, יש הרבה דברים שאתה אומר לעצמך, אולי אם הוא היה מביא לי איזו רפורמה קטנה להתנחם בה, אבל אין לי כלום, אין לי שום דבר. עוד פעם כולנו באים להצביע על תקציב עם אפס - - -
בוא, בוא, אתה, זה לא הזמן, לא דיברתי על השתמטות. כשתהיה השתמטות, תדבר. עכשיו אני מדברת על תקציב. עכשיו יצחקו עליי החברים שלי, החברים למפלגתי יצחקו עליי, אבל ואללה, הייתי עם שר אוצר, אני לא אדבר עליו הרבה, והוא הביא רפורמות. אני לא אגיד לכם מי, אבל הוא הביא. זה, אין לו שום דבר. אפס. כלאם פאדי. נאדה. Nothing, אוקיי? יש - - -
אני רוצה אבל, כן, זה קודם כול, דקה וחצי על בצלאל המנמנם, שכולנו פה והוא הלך לישון. עכשיו אני רוצה להגיד, אני גם חייבת להגיד משהו. תשמעו, ראיתי את הסרטון הזה על העבריין הזה, באמת, המשתמט הזה שמצית את האוטובוסים. עכשיו תראה, אני רוצה להגיד לך משהו, יש משהו מנחם בזה שהוא תמיד מגיע עם שלושה אנשים, יעני אין סחורה לעבריינות שלו. יש בזה משהו מנחם. אגב, ראיתי יום אחד סרט שלו שהוא קורא לאנשים: תצטרפו אליי למחאה, תתרמו לי. זה היה נראה קצת פתטי, אני חייבת להגיד. כל פעם הוא מגיע עם שני אנשים, שני חיילים שלו, ומנסה לעשות איזושהי פרובוקציה. בעיניי, צריך אחת ולתמיד לעשות סדר באירוע הזה. העובדה שהבן אדם הזה מסתובב כאן בכנסת, עושה סלפי, נכנס למזנון ח"כים – תגיד לי, למה אתה בכלל נכנס? אתה עבריין, משתמט, ובשיא החוצפה גם אנטישמי; חוסם אדם מבוגר בן 89 שלא נמצא בשום תפקיד, לא עשה לך שום דבר בחיים. מה זה? אין לך אימא, אין לך אבא? אף אחד לא משתלט על הדבר הזה? אין לו אף אחד? כשהוא חוזר הביתה ומסתכל על עצמו במראה, מה הוא רואה? מה הוא יכול לספר לאימא שלו? שומעת, אימא? היום חסמתי איש זקן בן 89 שהוא גם נשיא בית המשפט העליון לשעבר.
ואימא שלו – דקה אני מסיימת – אומרת לו: כל הכבוד, יא אבני, איזה יופי עשית היום. כל הכבוד. עזרת לימין, איזה יהודי טוב אתה. ואתה יודע מה, משה? אם ככה נראה הימין, אני מתביישת, כי ככה לא מתנהגים. צחוק בצד, איש מבוגר, אתה קורא לו חמינאי, אתה קורא לו דיקטטור. תגיד לי, אני רוצה להגיד לך משהו – לא משנה. נתניהו, אתה יודע, כמה שדעתי עליו ידועה – אני עושה עליו סרטון, אני מדברת על המדיניות שלו – בחיים שלי לא חשבתי לדבר ככה. לא בגלל שהוא אדם מבוגר; טיפה כבוד לבני אדם. תגיד לי, מה – איבד צלם אנוש. תודה רבה.
524 מילים של מירב בן ארי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.